ע"א 224/79

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת שר הבריאות להתליית רישיון רפואי, ומהווה הליך משמעתי לפי פקודת הרופאים. המערער, רופא יליד ישראל, יצא לארה"ב מבלי שחזר או מילא את חובותיו בשירות הצבאי, ולאחר מכן הוכרז עריק על ידי צה"ל. שר הבריאות החליט להתלות את רישיונו הרפואי של המערער בעילה של התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, לפי סעיף 41(1) לפקודת הרופאים. השאלה המרכזית בערעור נסובה סביב הקשר בין ההתנהגות הנחשבת בלתי הולמת לבין מקצועו של הרופא. בית המשפט העליון קבע כי אין דרישה לקשר ישיר בין ההתנהגות לבין הפרקטיקה הרפואית, וכי גם בתחומים אחרים התנהגות עשויה להיחשב כהתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה. עוד קבע בית המשפט כי סעיפים 41(1) ו-41(5) לפקודה אינם סותרים זה את זה, וכי מעשה הכפוף להרשעה פלילית עשוי להוות גם התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, במיוחד במקרים בהם לא ניתן לנהל משפט פלילי. זאת ועוד, בית המשפט הכיר בשיקול דעתם של אנשי מקצוע בקביעת התנהגות ראויה לעמיתיהם, ואישר את החלטת השר, בקובעו כי עריקה משירות צבאי היא ככלל מעשה מחפיר, ובפרט בנסיבות המערער. לפיכך נדחה הערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות משפט.