עב"י 22194-12-17

תקציר

עובד בית החולים מעלה הכרמל, ששימש הן כעובד תחזוקה והן כיו"ר ועד עובדים, ערער על פסק דינו של בית הדין למשמעת לעובדי שירות המדינה בחיפה שהרשיע אותו בעבירות משמעת. העבירות נגעו למספר מסרונים חצופים ובזויים ששלח לממונה עליו, וכן לאי עמידתו בנוהל פנימי המחייב עובדים להגיע לישיבות בוקר יומיות. המערער טען, כי מסריו היו מוצדקים שכן הוא פעל בתפקידו כיו"ר ועד העובדים, וכי הנוהל לא הוכח מעבר לספק סביר. עוד טען כי מדובר במסרים טריוויאליים וכי הייתה אכיפה בררנית ופגמים בהליך המשמעתי. עם זאת, בית המשפט מצא כי פסק דינו של בית הדין מפורט ומקובל, וכי טענות המערער התמקדו במידה רבה בקביעות עובדתיות המבוססות על מהימנות העדים, שבית המשפט לא נטה להתערב בהן. בית המשפט הסכים עם דחייתו של בית הדין את טענותיו של המערער לרדיפה בשל עמדתו ומצא כי מסריו הפוגעניים אינם ראויים ופוגעים בסמכותו של הממונה. בית המשפט זיכה את המערער מאשמה אחת הנוגעת לאיום שלו לפרסם את מכתבי הממונה, מחוסר ראיות מספיקות. באשר לאישום השני, אישר בית המשפט את החלטת בית הדין, ולא מצא כל טעות בקביעות העובדתיות בדבר אי נוכחותו המתמשכת של המערער בישיבות הבוקר. בית המשפט דחה גם את טענותיו הנוספות של המערער בדבר הטריוויאליות של העבירות והאכיפה הבררנית, תוך הדגשת האינטרס הציבורי בשמירה על המשמעת והכבוד בשירות המדינה. בית המשפט שקל את העונשים שהטיל בית הדין, לרבות נזיפה חמורה, הורדה בדרגה ועיקול חלקי של שכר, ומצא אותם מידתיים. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, למעט הזיכוי באישום אחד, שבית המשפט החליט לקבל.