עמ"ש 9246-03-20

תקציר

פסק דין זה נובע מסכסוך הורי על רילוקיישן של שתי בנותיהם הקטינות בעקבות גירושין של הורי הילדים. האם (המערערת) ביקשה להעביר את הילדים מהעיר XXX, בה התגורר האב (המשיב), לעיר XXX, מקום מגוריה, בעקבות טענותיה לאלימות כלפי האב ונזקקותה לתמיכה משפחתית ב- XXX. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת האם, בנימוק של מניעיה להרחיק את הילדים מאביהם וחוסר התחשבותה בטובתם. השופטת התייחסה להתנהלותה של האם בעבר, לרבות הפרת צווי בית המשפט ולקשר המוגבל שלה עם הילדים לאחר חזרתם ל-XXX, כמעידה על התנהגותה העתידית ועל פוטנציאל הפגיעה בילדים. יתר על כן, בית המשפט מצא ליקויים בדו"ח העובדת הסוציאלית שהמליץ על העתקת הילדים, ובמקום זאת סמך על עדותו המהימנה של האב. פסק הדין הדגיש את טובת הילדים, והגיע למסקנה כי המשך מגוריהם ב-XXX, תחת משמורת האב, היה ראוי. ערעורה של האם, בטענה לאלימות, הפרות הסדרי ראייה וטובת הילדים, נדחה גם הוא בשל חוסר ראיות ובעיות מהימנות. השופטים אישרו את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, והדגישו כי טובת הילדים צריכה להישאר ב-XXX. האם חויבה בהוצאות המשיב, בסך 10,000 ₪, בשל מצבה הכלכלי.