בג"צ 53/96

תקציר

בג"ץ התייחס לעתירה של חברות ישראליות המייצרות ומייבאות אריחים, שטענו כי בעוד שמוצריהן כפופים לבדיקות איכות קפדניות לפי חוק התקנים משנת 1953, אריחים המיובאים מרצועת עזה אינם זוכים לביקורת דומה. הדבר הוביל לטענתם לתחרות בלתי הוגנת ופגע בעקרון השוויון בפני החוק. בית המשפט בחן את המסגרת החקיקתית, ובראשה חוק היישום משנת 1994, הקובע כי סחורות המועברות מעזה לישראל אינן נחשבות לייבוא, ובכך פוטר אותן מאיסורי יבוא ספציפיים. עם זאת, ברגע שהם בתוך ישראל, טובין אלה חייבים לעמוד באותם סטנדרטים. בית המשפט קבע כי המדינה אינה אוכפת את התקנים על אריחים עזתיים, שבדרך כלל אינם עומדים בתקנים הישראליים הרשמיים, דבר המוביל לאכיפה מפלה. אכיפה לא שוויונית זו פגעה בשלטון החוק ושיבשה את התחרות בשוק. בית המשפט הורה למדינה לנקוט צעדים קונקרטיים וגלויים לעין כדי לאכוף תקנות סטנדרטיות על אריחים מעזה, כדי להבטיח שמירה על עקרונות השוויון ושלטון החוק. פסק הדין הדגיש את חובתה של המדינה לתקן פער זה וחייב את המשיבים לשלם הוצאות משפט משמעותיות לעותרים.