ב"ל 18411-07-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **פסק דין: ב"ל 18411-07-18 - שרגא גודינגר נ' המוסד לביטוח לאומי** **תאריך:** 07 בפברואר 2019 **בית דין:** בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו **שופטת:** מירב קליימן **תקציר מקרה:** המערער, מדריך טיולים, נפגע בעבודתו בכתף ימין. כעבור מספר חודשים, החל לחוש כאבים בכתף שמאל, אשר אובחן כקרע. הוועדה הרפואית לעררים קבעה נכות בשיעור 10% בגין הפגיעה בכתף ימין ודחתה את טענתו להפעלת תקנה 15 (קביעת נכות בשל הגבלה בתפקוד). המערער ערער על החלטה זו, בטענה שהוועדה לא התייחסה כראוי לחוות דעת רפואיות ובדיקות ההדמיה, וכן טען כי הוועדה הכירה את פרטי התיק מהתנהלות קודמת. המוסד לביטוח לאומי הסכים להחזיר את התיק לוועדה לבחינה מחודשת, אך התנגד לטענה בדבר היכרות מוקדמת של הוועדה. **ניתוח משפטי:** 1. **סמכות בית הדין:** * סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מסמיך את בית הדין לדון בערעורים על החלטות הוועדה הרפואית לעררים **בשאלות משפטיות בלבד**. * הפסיקה קובעת כי בית הדין בוחן אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי). 2. **חובת ההנמקה של הוועדה:** * הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין-שיפוטי, נושאת בחובה לנמק את החלטותיה באופן מפורט וברור, באופן שיאפשר לכל אדם, גם למי שאינו רופא, לעמוד על ההיגיון שמאחורי החלטתה (דב"ע נד/ 154 -0 לבל - המוסד לביטוח לאומי; דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי). * החלטת הוועדה צריכה להיות בהירה, ללא צורך בפרשנות או בהסקת מסקנות (עב"ל 10082/97 שלמה שיה – המוסד לביטוח לאומי). 3. **החזרת התיק לוועדה – הרכב הוועדה:** * הכלל הוא כי במקרים של החזרת תיק לוועדה, התיק מוחזר לוועדה **בהרכבה המקורי**. * רק במקרים חריגים, בהם קיים חשש ממשי כי הוועדה "נעולה" בעמדתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או נסיבות חריגות אחרות, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (בר"ע 26826-10-13 דרעי נ' המוסד לביטוח לאומי; עב"ל 231/09 ד"ר קופפרברג נגד המוסד לביטוח לאומי). * במקרה זה, בית הדין דחה את בקשת המערער להחזרת התיק לוועדה בהרכב אחר, שכן המערער לא גיבה את טענותיו בדבר התנהלות בעייתית בתצהיר, ולא הוכח כי החלטת הוועדה בלתי סבירה או שהיא "נעולה" בעמדתה. 4. **העדפת ממצאי בדיקה קלינית על פני הדמיה:** * נקבע בפסיקה כי **ממצאי בדיקה קלינית עדיפים, ככלל, על ממצאי הדמיה** לצורך הערכת יכולת תפקודית (ע"א 8233/11 כהן נ' מדינת ישראל; בר"ע (ארצי) 384/09 ולרי סדיקוב נ' המוסד לביטוח לאומי). * במקרה זה, הוועדה התבססה בעיקרה על הבדיקה הקלינית של המערער, שכן לא נמצאו ממצאים קליניים המעידים על הגבלה בטווחי התנועה. 5. **חשיבות התייחסות לבדיקות האולטרסאונד:** * **חידוש/הדגשה משפטית:** בית הדין קבע כי צדק המוסד לביטוח לאומי בהסכמתו להחזרת התיק לוועדה, **כדי שזו תתייחס לבדיקות האולטרסאונד**. * הוועדה התרשלה בכך שלא נתנה דעתה לתוצאות בדיקות האולטרסאונד, ובפרט לקיום נוזל בכתף שמאל אשר נצפה באולטרסאונד סמוך לאחר הפציעה. * גם אם בשלב זה לא התלונן המערער על כאבים בכתף שמאל, לנוכח טענותיו המאוחרות, נדרשת התייחסות הוועדה למשמעות ממצא זה בהקשר לתרשמותה הכוללת. * תוצאות בדיקות האולטרסאונד הן מסמך מהותי, והתייחסות אליו מתחייבת. 6. **התייחסות לחוות דעת רפואיות ומסמכים אחרים:** * הוועדה אינה מחויבת להתייחס לכל מסמך המוגש לה כאל "חוות דעת" המחייבת התייחסות מפורטת. מסמכים שאינם מהווים חוות דעת ואינם מכילים המלצה לאחוזי נכות אינם מחייבים התייחסות פרטנית. * במקרה זה, נדחו טענות המערער לגבי התייחסות הוועדה למסמכים מד"ר הלר ומד"ר ממן, שכן אלו לא הוגדרו כחוות דעת. * חוות הדעת של ד"ר טיטיון כן זכתה להתייחסות, הן בבחירת סעיף הליקוי הרלוונטי (בניגוד להרכב הקודם), והן בדחיית הטענה לנכות מוסבת, אשר נדחתה לאור דברי המערער בפני הוועדה. * הוועדה ציינה שאינה מוצאת את הנכות עליה המליץ ד"ר טיטיון, תוך התבססות על הבדיקה שערכה למערער במעמד הדיון, דבר המצביע על הליך בחינה (גם אם נפסל בדיעבד על ידי בית הדין). 7. **החלטת בית הדין:** * הערעור התקבל **בחלקו**. * עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), **בהרכבה הנוכחי**, על מנת שתתייחס **בפירוט ובנימוק** לבדיקות האולטרסאונד המצויות בתיקו הרפואי. * המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון את טענותיהם בפניה. **חידושים ודגשים משפטיים בפסק הדין:** * **הדגשת חשיבות בדיקות האולטרסאונד:** פסק הדין מדגיש את החובה של הוועדה הרפואית להתייחס באופן יסודי לבדיקות הדמיה מהותיות, כגון אולטרסאונד, גם אם התלונות לא תאמו באופן מיידי את הממצאים. הדבר מרמז על גישה המכירה בחשיבותם של ממצאים אובייקטיביים, גם אם ההתפתחות הקלינית מאוחרת יותר. * **הבחנה בין "חוות דעת" למסמכים אחרים:** בית הדין מחדד את ההבחנה בין מסמכים המהווים "חוות דעת" הדורשים התייחסות מפורטת של הוועדה, לבין מסמכים אחרים שאינם עומדים בקריטריונים אלו. * **אי-החלפת הרכב הוועדה ככלל:** פסק הדין מחזק את הכלל כי החזרת תיק לוועדה נעשית לרוב בהרכבה המקורי, אלא אם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות שינוי בהרכב. * **שמירה על עקרון ההכרעה על בסיס הבדיקה הקלינית, אך עם דרישה להתייחסות לממצאים אחרים:** פסק הדין מאזן בין הכלל בדבר עדיפות הבדיקה הקלינית, לבין הצורך של הוועדה לבחון את כלל הראיות הרפואיות, לרבות בדיקות הדמיה, ולנמק את החלטתה בהתאם. **סיכום:** פסק הדין מדגים את תפקידו של בית הדין כגורם המפקח על תקינות ההליך בוועדות הרפואיות, תוך שמירה על איזון בין כללי הפסיקה הקיימים לבין הצורך להבטיח בחינה ראויה ומנומקת של טענות הנפגעים. ההחלטה להחזיר את התיק לוועדה, אך בהרכבה המקורי, תוך דגש על התייחסות ספציפית לבדיקות האולטרסאונד, מהווה התערבות מתונה אך משמעותית בהליך, המכוונת לבירור עובדתי ורפואי מדויק יותר.