ת"פ 18951-12-19
החלטה שלום קריות
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לאכיפה בררנית של החוק על הנאשם. אכיפה בררנית, בהיותה אחד מביטוייה של הגנת הצדק, נבחנת על בסיס המבחן המשולש לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי. השלב הראשון כרוך בזיהוי הפגמים בהליך וחומרתם, מבלי להתחשב באשמתו או בחפותו של הנאשם. השלב השני בוחן האם הליך הגשת כתב האישום יגרום לפגיעה קשה בתחושת הצדק. השלב האחרון בוחן אם ניתן לתקן את הליקויים באמצעים פחות חמורים מאשר ביטול כתב האישום. במקרה זה טען המבקש כי הימנעותן של הרשויות מהעמדה לדין של אחרים שחדרו אף הם למצלמה שהתקינו המטופלים מהווה אכיפה בררנית. המשיב, לעומת זאת, טען כי אין ראיות לעבירה כלשהי שבוצעה על ידי אנשים אלה. בית המשפט מצא כי קיימים הבדלים מהותיים בין התנהגותו של המבקש לזו של יתר הפרטים, הן מבחינת אופי מעשיהם והן מבחינת הראיות הקיימות נגדם. לפיכך, הם לא יכלו להיחשב חלק מאותה קבוצת שוויון, ויחסם השונה לא היה פגם במבחני ההגנה על המשפט. כמו כן, הדגיש בית המשפט את חומרתן של העבירות המיוחסות למבקש, שכללו חדירה נרחבת, סחיטה ואחסון סרטונים פוגעניים, השונים באופן משמעותי בהיקפם ובחומרתם מהעבירות הנטענות של אנשים אחרים. מכאן, שאי העמדתו לדין של המבקש לא תפגע קשות בתחושת הצדק. עוד הוסיף השופט כי מסקנה זו מבוססת על מצב הדברים הנוכחי ועשויה להשתנות לאחר שמיעת הראיות. לפיכך הבקשה נדחתה, והצדדים הוזמנו להגיב לאישום.
ת"פ 18951-12-19 מדינת ישראל נ' שמואל שמש, שלום (19.5.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.