LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 23472-09-22

פסק-דין שלום תל אביב -יפו

📋
מספר הליך23472-09-22
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך8 ביוני 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםעוזי רבי נ. בי.אס.פי. עיבוד אותות ביולוגיים בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםאביים ברקאי

תקציר

בכבוד רב, **ניתוח משפטי של פסק דין ת"א 23472-09-22 רבי ואח' נ' בי.אס.פי. עיבוד אותות ביולוגיים בע"מ ואח'** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט אביים ברקאי), עוסק בתביעה כספית בסך 301,222 ₪ בגין עבודת מחקר ושירותים שסיפקו התובעים (עוזי רבי והראל חורב, תחת השם המסחרי RegionWise) לנתבעים (בי.אס.פי. עיבוד אותות ביולוגיים בע"מ - להלן: "ICB", נינגג'ו ג'אנג ויהודה ברונר). המחלוקת העיקרית נסובה סביב קיומו של הסכם מחייב, היקף העבודה שבוצעה, והתמורה המגיעה לתובעים. **הרקע העובדתי** התובעים, העוסקים במחקר בתחום המזרח התיכון, טענו כי התקשרו בהסכם עם הנתבעת 1 (ICB), שפעלה בתחום המחקר והפיתוח הרפואי וכן כחברת השקעות. הנתבע 2 הציג עצמו כמנכ"ל ICB, והנתבע 3 כסמנכ"ל התפעול. לטענת התובעים, לאחר פגישה והסכמות ראשוניות, החלו לבצע עבור הנתבעים מחקרים לבחינת היתכנות עסקית במדינות המפרץ בנוגע לשני מוצרים, תוך הערכת עלות של 500 דולר ארה"ב לשעת עבודה, ובסך כולל של כ-75,500 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי לא נכרת כל הסכם מחייב. לטענתם, התובעים החלו לבצע את המחקר על דעת עצמם, וההנחה הראשונית שהוצגה בפגישה הייתה כי עלות העבודה תעמוד סביב 5,000 ₪ בלבד. הנתבעים הכחישו את קבלת תוצרי המחקר ואת השימוש בהם. כמו כן, טענו הנתבעים כי אין עילת תביעה אישית כנגדם (הנתבעים 2 ו-3), שכן פעלו במסגרת תפקידם כנושאי משרה ב-ICB. **עיקרי ההכרעה וחידושים משפטיים** **1. היעדר הסכם כתוב והשלכותיו – דיני עשיית עושר ולא במשפט** אחד ההיבטים המרכזיים של פסק הדין הוא ההתמודדות עם מצב שבו קיים קשר עסקי, בו בוצעה עבודה, אך לא נכרת הסכם כתוב ומחייב. בית המשפט קובע כי אין חולק שלא נחתם הסכם בכתב (סעיף 4.1). עם זאת, נקבע כי גם בהיעדר הסכם כתוב, ניתן לקבוע תמורה באחת משתי דרכים: * **השלמת תנאים בהסכם:** מכוח סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע כי פרטים שלא נקבעו יושלימו לפי הנוהג בין הצדדים או הנוהג המקובל. בית המשפט דחה אפשרות זו בענייננו, בקובעו כי לא הוכחה מסוימות מספקת או גמירות דעת מלאה בשלב המקדמי של ההתקשרות. התובע 1 אף הודה כי בשלב הפגישה הראשונית, לא היה צורך לכתוב הסכם כי הוא היה "פרלימינרי" (סעיף 6.4). * **מנגנון עשיית עושר ולא במשפט:** במקרה שבו לא נכרת הסכם מחייב, וקיים קשר עסקי שבו צד אחד התעשר על חשבון הצד השני, תקום עילת תביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (סעיף 5.1(ב)). בית המשפט קובע כי במקרה זה, התקיימו שלושת התנאים הנדרשים בחוק: * **התעשרות:** הנתבעים קיבלו שירות (סעיף 7.3(א)). הנתבע 2 עצמו הודה כי "הם עשו עבודה והם צריכים שמישהו ישלם להם" (סעיף 7.3(א)). * **קשר סיבתי:** ההתעשרות באה מהמזכה (התובעים) (סעיף 7.3(ב)). * **היעדר זכות שבדין:** ההתעשרות התקבלה שלא על פי זכות שבדין, דהיינו, בהיעדר הסכם מחייב (סעיף 7.3(ג)). **חידוש משפטי:** בית המשפט מדגיש כי דיני עשיית עושר ולא במשפט משמשים כרשת ביטחון כאשר הסכמות חוזיות אינן מגיעות לכדי הסכם מחייב. בכך, בית המשפט מאמץ פרשנות רחבה ועניינית לחוק, המבקשת למנוע מצב בו צד נהנה מעבודה שבוצעה עבורו ללא תשלום, גם אם לא נחתם הסכם פורמלי. **2. קביעת התמורה – שכר ראוי אל מול הצעת מחיר** בעוד שהתובעים דרשו סך של 75,500 דולר ארה"ב (כ-301,222 ₪), בית המשפט קבע כי התמורה לה זכאים התובעים היא סך של 25,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ. ההחלטה מתבססת על מספר שיקולים: * **הצעת המחיר כבסיס:** בית המשפט מצא כי התנהלות התובעים, למרות היותה כנה, הובילה להפחתת השכר הראוי. התובעים שלחו הצעת מחיר ביום 28.12.2020, שבה הוערכו שעות העבודה בין 44-50 שעות, וסך העלות נע בין 22,000-25,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ. בית המשפט קבע כי זוהי הצעת המחיר שיש לאמץ, שכן היא משקפת את "צפיית הצדדים ואינטרס ההסתמכות" (סעיף 8.6(ט)). * **אי-עדכון בדבר חריגה מהשעות:** למרות שהתובעים טענו כי ביצעו 151 שעות עבודה, הם לא עדכנו את הנתבעים על חריגה משמעותית מהשעות שצוינו בהצעת המחיר (סעיף 8.6(ח)). בית המשפט קיבל את עמדת המומחה מטעם התובעים, לפיה יש מקום לעדכן את מזמין העבודה במקרה של חריגה משמעותית (סעיף 8.4). * **חובת תום לב ומניעת נזק:** בית המשפט הדגיש כי התובעים, אף שידעו שלא נחתם הסכם, לא פעלו לבחינת "מונע הנזק הזול ביותר" ולא החתימו את הנתבעים על הסכם מסודר. בהיעדר הסכם, ובשל התנהלותם, אין הם זכאים למלוא הסכום שנתבע (סעיף 8.6(ט)). * **סבירות התעריף השעתי:** בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחה מטעם התובעים, אשר קבע כי תעריף של 500 דולר ארה"ב לשעת עבודה הוא סביר ואף צנוע (סעיף 8.2). **חידוש משפטי:** ההחלטה משקפת את האיזון בין הכרה בזכות לקבלת שכר ראוי על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, לבין הצורך להבטיח הגינות ויעילות ביחסים עסקיים. בית המשפט מייחס חשיבות רבה להצעות מחיר שהוגשו במהלך העבודה, גם אם לא נכרת הסכם מחייב, וכן לחובת העדכון והאזהרה במקרה של חריגות משמעותיות. **3. דחיית התביעה נגד נושאי המשרה (הנתבעים 2 ו-3)** בית המשפט דחה את התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3, על אף שהם היו אלה שניהלו את הקשר עם התובעים. ההחלטה מתבססת על מספר עקרונות: * **הבחנה בין חברה לנושאי משרה:** נקבע כי פעולת נושאי משרה במסגרת תפקידם בחברה אינה מחייבת אותם באופן אישי. התובעים לא הוכיחו כי הנתבעים 2 ו-3 היו בעלי מניות ב-ICB, ולכן אין מקום להרים את מסך ההתאגדות (סעיף 9.2). * **דרישות מחמירות לחיוב אישי:** הטלת אחריות אישית על נושאי משרה נשמרת למקרים חריגים. לא די בהפרת חובה לנהוג בתום לב, אלא נדרשת הוכחה של אשם אישי סובייקטיבי (סעיף 9.3(ב)). במקרה זה, התובעים לא הוכיחו יסודות של עוולות נזיקיות כלשהן, וגם לא חוסר תום לב אישי סובייקטיבי מצד הנתבעים 2 ו-3. * **פעולה כנציגי חברה:** עדויות התובעים עצמם הצביעו על כך שהם תפסו את הנתבעים 2 ו-3 כנציגי החברה, ולא כאנשים פרטיים (סעיף 9.3(ג)). **חידוש משפטי:** פסק הדין מחזק את ההבחנה בין אחריות תאגידית לאחריות אישית של נושאי משרה. הוא מבהיר כי גם כאשר נושאי משרה הם אלה שמנהלים את הקשר העסקי בפועל, אחריותם מוגבלת למסגרת תפקידם, אלא אם הוכחה עילה פרטנית לחיוב אישי. **4. פסיקת הוצאות** בית המשפט חייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. לעומת זאת, ביחס לנתבעים 2 ו-3, התביעה נדחתה, אך בית המשפט נמנע מלפסוק הוצאות לטובתם. נימוק לכך הוא התנהלותם של הנתבעים 2 ו-3, שהביאה לצורך בהגשת התביעה ובניהול ההליך, אף כי התנהלות זו לא הספיקה כדי לחייבם אישית. **חידוש משפטי:** פסיקת ההוצאות במקרה זה מדגימה את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט, המתחשב לא רק בתוצאה המשפטית, אלא גם בהתנהלות הצדדים לאורך ההליך. אי-פסיקת הוצאות לטובת נתבעים שזכו, במקרים מסוימים, יכולה לשמש כאמצעי להשגת צדק ולהרתעה מפני התנהלות שאינה תקינה. **סיכום** פסק הדין מדגים את הגמישות והאוניברסליות של דיני החוזים והנזיקין בישראל. במיוחד ראויים לציון המקרים הבאים: * **הגנה על עובדים חרוצים:** בית המשפט הצליח למצוא דרך להבטיח כי התובעים יקבלו שכר ראוי עבור עבודתם, גם בהיעדר הסכם כתוב, על בסיס עקרונות דיני עשיית עושר ולא במשפט. * **חשיבות הצעות מחיר ועדכונים:** בית המשפט הדגיש את החשיבות הפרקטית והמשפטית של הצעות מחיר המוגשות במהלך ביצוע עבודה, ואת הצורך בעדכון שוטף של הלקוח במקרה של חריגות. * **שימור האישיות המשפטית הנפרדת:** פסק הדין מחזק את מעמדו של הכלל לפיו יש לשמור על ההפרדה בין האישיות המשפטית של חברה לבין נושאי המשרה שלה, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים לחרוג מכך. פסק דין זה מהווה דוגמה לכיצד בתי המשפט יכולים להתמודד עם מורכבויות של יחסים עסקיים, גם כאשר הם מתנהלים ללא מסגרת חוזית מלאה, תוך שקלול מכלול הנסיבות והתנהלות הצדדים.

חקיקה מקושרת

חוק החברותחוק החוזים (חלק כללי)חוק המכרחוק עשיית עושר ולא במשפטפקודת הנזיקין

ת"א 23472-09-22 עוזי רבי נ. בי.אס.פי. עיבוד אותות ביולוגיים בע"מ, שלום (8.6.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית