בש"פ 3196/00
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור את המערער, שנעצר בחשד לביצוע עבירת שוד, עד למתן החלטה על המשך מעצרו לצורכי חקירה למחרת. החלטת בית המשפט המחוזי הייתה פגומה בשל היעדר הנמקה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי ההחלטה מוצדקת בשל החשש ממעמדו הנמלט של המערער, שיבוש אפשרי של החקירה וסכנה לציבור. מעצר הביניים נתפס כסמכות משנית הנלווית לסמכות המעצר, שצריכה להתבסס על עילות מוכרות וטעמים ברורים ומפורשים. במקרה דנן, יש להניח כי הטעמים שעמדו מאחורי ההחלטה, ששורשיהם היו הבטחת זמינותו של המערער לחקירה ולשלום הציבור. משכו הקצר של מעצר הביניים, שנקבע ליום אחד, לצד הנימוקים שהציגה המדינה, הצדיקו את דחיית הערעור. החלטה זו לא מנעה ערעור נוסף על פסק דינו הקרוב של בית המשפט המחוזי לגופו של עניין. בית המשפט העליון הדגיש את חשיבותה של חירות הפרט ואת הדרישה להנמקה ברורה בהחלטות מעצר, שהייתה חסרה במקרה זה. עם זאת, בנסיבות העניין אושר מעצר הביניים.
חקיקה מקושרת
בש"פ 3196/00 יוני אברג'יל נ' מדינת ישראל, עליון (2.5.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.