רע"א 7385/16

תקציר

ניתוח משפטי של הפסיקה בנושא עיון בערעור והעקרונות המסדירים את רשות הערעור: 1. עקרון ההתערבות המוגבלת של בית המשפט בהליכי ערעור: - הרשות השופטת מדגישה את ההיקף המגביל של ערכאות הערעור, במיוחד בערעור שלישי ("גלגול שלישי"). הגישה גורסת כי על בתי המשפט לערעורים להימנע מבחינה מחודשת של ממצאים עובדתיים אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות. עיקרון זה מבטיח סופיות בהתדיינות משפטית ומבטיח יעילות שיפוטית. - כפי שקיבלו חיזוק מתקדימים כגון ע"א 1144/16 צוריאל חזי נ' ישראל היום (2016) וע"א 1889/15 רג'אי אבו נאב נ' הרב יצחק רלב"ג (2015), בתי המשפט לערעורים אינם מתערבים בדרך כלל בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות יותר, לרבות בתי משפט השלום, אלא אם כן נפלה טעות ברורה או עוול חמור. 2. חריגים למתן רשות ערעור: - הסף המשפטי למתן רשות תלוי במקרה המעלה שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מסכסוכים פרטיים; או כאשר נגרם עוול חמור. - המקרה הנבדק חסר את הקריטריונים הללו. חוסר שביעות הרצון של העותר נחשב סובייקטיבי, ובמרכזו הערכה מחודשת של ראיות, דבר שבדרך כלל אינו מותר בשלב ערעור זה. 3. סטנדרט הסקירה וממצאי הראיות: - התייחסותה של ערכאת הערעור למסקנות העובדתיות, המבוססת על ניתוח מקיף של ראיות, עדויות ופסקי בוררות, עולה בקנה אחד עם העיקרון המשפטי הבסיסי לפיו ממצאים עובדתיים הם בראש ובראשונה בתחום ערכאות קמא. - תפקידה של ערכאת הערעור מוגבל אפוא לאימות שהממצאים רציונליים, נתמכים בראיות ועולים בקנה אחד עם החוק, ולא להעריך מחדש את הראיות מחדש. 4. חדשנות משפטית ומדיניות שיפוטית: - פסק הדין מאשר מחדש את הדוקטרינה המשפטית הקיימת לפיה ערעורים עוקבים (במיוחד ניסיונות שלישיים) הם חריגים ומתקבלים רק במקרים משכנעים הכוללים עקרונות משפטיים בסיסיים או עוולות חמורות. - גישה זו מקדמת יעילות שיפוטית, סופיות וכיבוד הקביעות העובדתיות של בתי המשפט הנמוכים יותר, ובכך שומרת על שלמות מערכתית. לסיכום, ההחלטה משקפת עיקרון משפטי מבוסס היטב לפיו יש להגביל את הערעור לשאלות משפטיות בעלות משמעות רחבה או לעוולות חמורות, ולא רק למחלוקות על ממצאים עובדתיים. האיפוק של הרשות השופטת בהערכה מחדש של ראיות עולה בקנה אחד עם אמות מידה משפטיות שנועדו לשמור על יציבות וסופיות בהליכים משפטיים.