בש"פ 7962/06

תקציר

למערער יוחסו מספר אישומים, בהם חבלה בכוונה, נהיגה בחוסר זהירות ועזיבת המקום לאחר גרימת חבלה. באירוע זה נסע המערער לאחור אל תוך המתלונן לאחר קטטה מילולית, גרם לחבלה ולאחר מכן נמלט. בית המשפט המחוזי החליט לעצור את המערער עד לסיום המשפט, בהסתמך על ראיות מספיקות לאשמתו ולמסוכנותו הפוטנציאלית של המערער לציבור, כמו גם על היעדר חלופת מעצר בת קיימא. בערעור ערער המערער על נאותות הליך הזיהוי ועל שלמות הראיות, לרבות היעדר חקירה יסודית של האליבי שלו. הערר גם הטיל ספק בעילות המעצר, טען כי העבירה אינה מצדיקה מעצר והציע חלופות מעצר שלא נשקלו ברצינות. הכרעת הדין אישרה את המעצר, בנימוק כי מעשיו של המערער העידו על מסוכנות משמעותית, שהודגשה עוד יותר על ידי עברו הפלילי והפוטנציאל לשיבוש הליכי משפט. בית המשפט מצא כי הראיות הקיימות, אף שהן פגומות, מספקות עילה לכאורה, והאיום על ביטחונו הפיזי והנפשי מצדיק את השארתו של המערער במעצר. עם זאת, בית המשפט התיר לבחון מחדש לאחר עדותו של המתלונן, בכפוף לתסקיר מבחן בדבר מסוכנותו של המערער וחלופות מעצר אפשריות. נקבע בפסק הדין כי בשל התנהגותו של המערער והחשש שנטעה המתלוננת, אין די באמצעים מגבילים פחותים כדי להבטיח את תקינות ההליך.