ע"פ 5796/07

תקציר

פסק הדין מאפשר ערעור על פסילה עצמית של שופט. השופט החליט שלא לדון בתיק שעניינו בקשה לשלילת רישיון נהיגה, בנימוק של היעדר משוא פנים. עם זאת, על פי שלטון החוק, העובדה ששופט שומע הליכי ביניים או מגבש דעה במהלך דיונים אלה אינה פוסלת אותו מלדון בהליך העיקרי. יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה כדי לקבוע משוא פנים. במקרה זה, אין נסיבות מיוחדות המצביעות על הטיה כלשהי מצד השופט. החלטתם על שלילת הרישיון הייתה מאוזנת ולא היטיבה עם אף אחד מהצדדים. בנוסף, חשיפת השופט לעברו הפלילי של המערער אינה עילה מוצדקת לפסילה, כפי שנקבע בפסקי דין קודמים. פסילה עצמית, במקרה זה, אינה ראויה שכן היא אינה מבוססת על נתונים אובייקטיביים המצביעים על אפשרות ממשית של הטיה. על השופט מוטלת החובה לשפוט את המקרה והוא אינו יכול להתבסס אך ורק על תחושה סובייקטיבית של חוסר התאמה. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק יוחזר לבית המשפט לתעבורה בתל אביב לטיפולו של השופט נהרי.