ה"פ 609/03

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם ניתן להעניק פטור מבחינות מקצועיות שנושאיהן נקבעים על ידי רשות ניירות ערך ("הרשות"), כקבוע בחוק הסדרי עיסוק. הדרך העיקרית לקבל רישיון יועץ היא על ידי מעבר בחינות אלה. עם זאת, תקנה 14 מאפשרת פטור מחלק מהבחינות למועמדים שלמדו במוסד מוכר. ההכרה במוסדות נקבעת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בתקופה הרלוונטית, סניף מנצ'סטר, שממנו סיימו מועמדים 2-14, לא היה מוסד מוכר על פי המועצה להשכלה גבוהה אלא שלוחה של אוניברסיטת מנצ'סטר. עם זאת, הרשות מנועה מלהעלות טענות כלשהן כלפי פונה 1 בדבר אי הכרתה במוסד, שכן אוניברסיטת מנצ'סטר היא מוסד מוכר והקורסים אושרו על ידה. בית המשפט מוצא כי לרשות שיקול דעת במתן הפטור והיא אחראית הן לשלב המקדמי של העוסקים במקצוע והן לשלב המהותי של הפיקוח על בעלי הרישיונות. שיקול דעת זה אינו מהווה פגיעה בחופש העיסוק, שכן החוק מחייב רישיון לעסוק בניהול תיקים וייעוץ השקעות וקובע תנאים למי שאינו מקבל רישיון. הפעלת שיקול הדעת של הרשות ביחס לסניף מנצ'סטר ובוגריו צריכה להידון בנפרד. פרשנותה של הרשות לתקנה 14 לקורסים הנלמדים על ידי הבוגרים לאחר סיום התואר האקדמי אינה סבירה ואינה מגשימה את תכלית החוק, שהיא להסדיר את פרקטיקת ההשקעות ולוודא כי היא ניתנת בסמכות. לפיכך, עתירת מבקש 1 מתקבלת, והרשות תישא בהוצאותיו. באשר למועמדים 2-14, בית המשפט מגיע למסקנה כי קורס יועצי ההשקעות שלמדו אינו עומד בקריטריון האקדמי העומד בבסיס הפטור שבתקנה 14. בית המשפט מקבל את עמדת הרשות כי התכנית הייתה תכנית מיוחדת ולא היוותה לימודים אקדמיים סדירים. דחייתו המוחלטת של המבקש את טענות המבקשים 2-14 והיעדר ראיות תומכות מצביעים על כך שהמבקש לא ראה בקורסים הנלמדים בתכנית חלק מתוכנית הלימודים האקדמית הרגילה של הסניף. כמו כן, התכנית לא עמדה בדרישות האקדמיות, והצהרותיו של הפונה לרשות בנוגע לתוכנית לא היו מדויקות. אשר על כן, פסק הדין בעתירת המבקשים 2-14 נדחה, והם יישאו בהוצאות הרשות ביחד ולחוד.