תת"ע 11984-07-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה בתיק תת"ע 11984-07-25 מדינת ישראל נ' גד דמרי** **מבוא** החלטה זו דנה בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש (להלן: "המבקש"), גד דמרי, על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחדרה. פסק הדין ניתן ביום 8.9.2025. בית המשפט בחן שתי חלופות עיקריות לאישור בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם: הצדקה להיעדר מהדיון, או חשש לעיוות דין. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **הצדקה להיעדר מהדיון:** * **הכלל:** בית המשפט קובע כי לא די בטענה של שכחה, טעות או בלבול בנוגע למועד הדיון, או בטענה בדבר טעות ברישום מועד הדיון ביומן, כדי להצדיק היעדרות מוצדקת. קביעה זו מבוססת על שורה של פסקי דין של בית המשפט העליון (רע"פ 8862/21, רע"פ 1446/14, רע"פ 1644/12) ושל בתי משפט מחוזיים (עפ"ת 23318-02-25, עפ"ת 26770-11-23, עפ"ת 18315-01-23). * **אחריות הנאשם:** בית המשפט מדגיש את האחריות האישית של הנהג, אשר קיבל את ההזמנה לדין עם הדו"ח במועד ביצוע העבירה. קבלת הדו"ח מחייבת את הנהג להיות ער ללוחות הזמנים ולהיות אחראי על הטיפול בו. * **מחדל הסנגור:** נקודה מהותית נוספת היא היחס למחדל של הסנגור. בית המשפט קובע, בהתבסס על פסיקות קודמות (כמו ע"פ 5377/03), כי גם אם המחדל של אי ההתייצבות נובע מטעות של הסנגור (במקרה זה, טעות אנוש של מתמחה שלא רשם את הדיון ביומן), אין בכך כדי להצדיק באופן אוטומטי ביטול פסק הדין. מחדל הסנגור נחשב למחדל הנאשם עצמו, שכן ההזמנה לדין נמסרה לו אישית, והוא אינו יוצא ידי חובתו במסירת ההודעה לידי בא כוחו. הדבר מחזק את העיקרון לפיו האחריות להתייצבות לדיון מוטלת על הנאשם, גם כאשר הוא מיוצג. 2. **חשש לעיוות דין:** * **הצורך בטענות כבדות משקל:** על מנת לבטל פסק דין בהיעדר נאשם מחשש לעיוות דין, על הנאשם להצביע על שיקולים כבדי משקל שעשויים להוביל לשינוי תוצאות פסק הדין. זאת, בהתאם לפסיקות כגון רע"פ 8427/17, רע"פ 2575/17, רע"פ 8626/14. * **טענה כללית אינה מספיקה:** בענייננו, טענת ההגנה שהועלתה נתפסה כטענה כללית ובלתי מפורטת. בית המשפט ציטט עפ"ת (מחוזי חיפה) 10343-08-23, שבו נקבע כי "סיסמא זו [קיום סיכויים טובים להגנה] אין בה כדי לייצר עיוות דין. היה מקום להתכבד ולפרט מהן טענות ההגנה שיש בפיו של המערער." כלומר, על הנאשם המבקש ביטול פסק דין להציג לא רק את הטענה הכללית לקיומה של הגנה, אלא לפרט אותה באופן שיאפשר לבית המשפט להעריך האם אכן קיים חשש לעיוות דין. **חידושים משפטיים (בהקשר של היישום הפסיקתי)** בעוד שההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים מהפכניים, היא מדגימה יישום עקבי ומחמיר של הלכות קיימות בתחום דיני התעבורה, בעיקר בהקשר של ביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר. החידוש, אם ניתן לקרוא לו כך, טמון בדגש המחודד על האחריות האישית של הנאשם, גם כאשר מעורבים גורמים נוספים (כמו משרד עורכי דין) אשר עלולים להתרשל. ההסתמכות על מגוון רחב של פסקי דין, כולל כאלה שניתנו לאחרונה (כגון פסקי הדין משנת 2021, 2023, 2024, 2025), מראה על אחידות עמדה בפסיקה בנוגע לדרישות המחמירות לביטול פסק דין בהיעדר. **סיכום והשלכות** בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך קביעה כי לא מתקיימים שני התנאים המצטברים הנדרשים: לא הייתה הצדקה להיעדר המבקש מהדיון, וכן לא הוכח חשש לעיוות דין. ההחלטה מדגישה את אחריות הנאשם להתייצבות לדיון, גם במקרים של טעויות במשרד הייצוג המשפטי. כמו כן, היא מחזקת את הדרישה להצגת טענות הגנה ספציפיות ומפורטות לצורך ביסוס חשש לעיוות דין. כתוצאה מכך, עיכוב הביצוע שניתן קודם לכן בוטל. ההחלטה ניתנה ללא צורך בדיון במעמד הצדדים, בהתאם להלכה הפסוקה (רע"פ 8427/17, ע"פ 4808/08).