ת"א 55564-04-15

תקציר

התובע, סטודנט המבוטח על ידי הנתבעת בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, ביקש להיות פטור מהגשת חוות דעת מומחה וביקש מבית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט במימון הנתבע. זאת, לאחר שהנתבעת לא נענתה לבקשות התובעת לבדיקת מומחה טרם הגשת התביעה, כמפורט בנוהל התביעות של הפוליסה. התובע טען כי חוסר המעש של הנתבעת מהווה הפרה של חוזה הביטוח וכי הגשת חוות דעת מומחה תהיה בלתי צודקת. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי התובעת לא קמה נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפטור וכי החובה להגיש חוות דעת מוטלת על התובע. בית המשפט בחן את הסוגיה על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי ופסיקה קודמת, אשר חייבו את התובע להוכיח נסיבות מיוחדות, סיכויי הצלחה סבירים של התביעה וקיומו של אינטרס רפואי. נפסק כי הימנעותו של הנתבע מלבחון את התובע, יחד עם בקשות התובע לפני ההתדיינות המשפטית, היוו נסיבות מיוחדות. זאת ועוד, האישורים הרפואיים שהגיש התובע הצביעו על ראיות לכאורה לנזק, ובכך עמדו במבחנים השני והשלישי. לפיכך, בקשת התובעת נענתה. בית המשפט הורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, במימון הנתבעת, מתוך הכרה במטרה החברתית של מדיניות הסטודנטים ובאחריותה של הנתבעת להפעיל בתום לב את סמכויותיה על פי המדיניות. פסק הדין הדגיש את חשיבותו של הליך התביעות בפוליסה, שמטרתו לייעל את התהליך ולחסוך בהוצאות התלמידים, וקבע כי חוסר המעש של הנתבע עלול לעורר שאלות של תום לב.