עפ"ס 29845-05-25

תקציר

בבית המשפט העליון **עפ"ס 29845-05-25** **הנושא:** ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (השופטת ש' פורר טיומרקין) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. **רקע עובדתי:** ההליך המקורי הוא תביעה לפינוי מושכר. ביום 24.12.2024, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה המערער יפנה את המושכר. המערער לא פינה את המושכר במועד, ולכן נפתח הליך הוצאה לפועל. ביום 3.4.2025, הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בטענה שהמשיבה העלימה ראיות והגישה תצהיר שקרי. בקשה זו נדחתה. המותב (שופטת בית משפט השלום) ציין כי טענות אלו כבר נדחו בעבר. בהמשך, הגיש המערער בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, אשר גם היא נדחתה. לאחר מכן, ביום 9.4.2025, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, בטענה כי קיים "חשש סביר לניגוד אינטרסים". בקשה זו נדחתה אף היא, ביום 16.4.2025. הערעור הנוכחי הוגש על החלטת הפסילה, ובמסגרתו אף הוגשה בקשה לעיכוב הליכי הפינוי, אשר נדחתה. **טענות המערער:** המערער, המייצג את עצמו, חוזר על טענותיו בדבר העלמת ראיות והגשת תצהיר שקרי מצד המשיבה, ולטענתו, המותב ידע על כך והיה עליו להימנע מלהורות על פינויו. **ניתוח משפטי:** 1. **עילת הפסילה – מבחן "חשש ממשי למשוא פנים":** * הבסיס המשפטי לדרישת פסילת שופט מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. * המבחן המרכזי הקבוע בחוק הוא קיום "חשש ממשי למשוא פנים". משמעות הדבר היא שהתנהלות השופט או נסיבות הקשורות אליו צריכות ליצור חשש אובייקטיבי שאכן לא תתקיים לגביו ניטרליות. 2. **הבחנה בין החלטה שיפוטית לבין עילת פסילה:** * הערעור הנוכחי נוגע לטענות המערער כלפי החלטות שיפוטיות של המותב. * **עיקרון משפטי מרכזי:** החלטות שיפוטיות, גם אם הן דוחות בקשות של צד להליך (כגון בקשה לעיכוב ביצוע), אינן מקימות כשלעצמן עילת פסילה. דחיית בקשה היא חלק מסמכותו ושיקול דעתו של השופט. * **חידוש משפטי/הדגשה:** כפי שנקבע בעפ"ס 76981-09-24 פלוני נ' פלונית (פסקה 8), כאשר שופט דוחה בקשה לסעד, המסגרת הנכונה לערער על החלטה זו היא הליך ערעור, ולא הגשת בקשה לפסילת השופט. ניסיון להפוך החלטה שיפוטית להליך פסלות מהווה "ערעור סרק". 3. **השלב הדיוני והתנהלות השופט:** * השופטת פורר טיומרקין כבר נדרשה לטענות המערער בעבר, ודחתה אותן. * היא דנה בבקשות המערער לעיכוב ביצוע, ובסופו של דבר גם בבקשת הפסלות עצמה. * התנהלות זו עולה בקנה אחד עם תפקידו של בית המשפט לדון בטענות המובאות בפניו, תוך שמירה על כללי הפרוצדורה. * לא נמצא בתיעוד כי קיים "חשש סביר לניגוד אינטרסים" או כל נסיבה אחרת המצדיקה פסילה על פי סעיף 77א לחוק. **החלטה:** הערעור נדחה. בית המשפט העליון קבע כי הערעור הוא "ערעור סרק", שכן לא היה מקום להגישו. נסיבות העניין אינן מצדיקות פסילת השופטת. **הוצאות:** המערער חויב בהוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. **תקציר עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הבחנה בין שגה במתן החלטה שיפוטית לבין עילת פסילה:** הדרך לתיקון החלטה שיפוטית שגויה היא באמצעות ערעור, ולא באמצעות הגשת בקשה לפסילת השופט. * **הגבלת השימוש בעילת הפסילה:** עילת הפסילה נועדה למקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי למשוא פנים, ולא ככלי להתמודדות עם החלטות שיפוטיות שאינן לרוח המערער. * **יעילות דיונית:** בית המשפט דוחה ערעורים סרק על מנת לשמור על יעילות מערכת המשפט ולמנוע עיכובים מיותרים בהליכים.