ע"פ 4220/06

תקציר

שני ערעורים הוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שהרשיע שני מערערים, א.ק. וא.פ., בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, לצד עבירות נלוות נוספות. העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן קובעות כי י', אישה ילידת אוקראינה, הוברחה לישראל ונמכרה למספר גברים, ביניהם המערערים, שהעסיקו אותה כזונה והרוויחו מעבודתה. במהלך המשפט מצא בית המשפט את עדותו של י' כנה ומהימנה, ומכאן הגיע למסקנה כי שני המערערים אשמים בסחר בי' למטרות זנות, למרות הכחשתם את ההאשמות. בית המשפט ביסס את פסק דינו על עדויותיהם של י' ועדים נוספים, וכן על הודעותיהם של המערערים במשטרה, ומצא כי המערערים התקשרו בעסקאות שיצרו אינטרס קנייני בי', ובכך היוו את עבירת הסחר בבני אדם. שני המערערים ערערו על הכרעת הדין וטענו כי ממצאי בית המשפט אינם נתמכים בחומר הראיות וכי עונשם מופרז. שופט בית המשפט העליון, לאחר שבחן את הטענות ושקל את נסיבות המקרה, דחה את שני הערעורים. השופט הסכים עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר והגיע למסקנה כי הרשעתם של המערערים בסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות הייתה מוצדקת. כמו כן, נקבע כי העונשים שהוטלו, לרבות עונשי מאסר וקנסות, היו סבירים ותואמים את חומרת העבירות. השופט הדגיש את אופיו הנתעב של סחר בבני אדם ואת הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע מפני פשעים כאלה. שני הערעורים נדחו אפוא במלואם, והמערערים נדרשו להתחיל לרצות את עונשם.