ת"א 45775-04-19

תקציר

המשיב, עורך דין במקצועו, תבע את המבקש, לקוחו לשעבר, בהוצאות משפט. המשיב טען כי הוא זכאי ל-20% משווי חנות ברומניה אותה רכש לכאורה המבקש באמצעות עבודתו המשפטית של המשיב. המבקשת טענה כי יש לדחות טענה זו משום שכבר הוכרעה בהתדיינות קודמת בין הצדדים. בית המשפט הסכים עם המבקש, וקבע כי פסק הדין הקודם, שפסק למשיב סכום שונה עבור שירותיו המשפטיים, היווה מעשה של בית המשפט. מעשה זה של בית המשפט מנע מהמשיב להעלות שוב את אותה טענה. זאת ועוד, טענת המשיב כי גילה לאחרונה מידע חדש המצדיק בחינה מחודשת של הטענה אינה נתמכת, שכן המידע היה זמין בהליך ציבורי בבית המשפט. בית המשפט הגיע למסקנה כי המשיב יכול היה לגשת למידע זה בשקידה סבירה וכי אין לבטל את פסק הדין הקודם. לפיכך, התביעה הנוכחית, בהיותה מבוססת על אותה עילת תביעה כמו הקודמת, נדחתה בשל מעשה בית המשפט. המשיב חויב בהוצאות המבקש, בסך של 10,000 ₪.