בש"א 329/90

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור על החלטת הרשם לפטור את המשיב מס' 1, אשר גרוגר, מתשלום אגרת ערעור והפקדת בטוחות. גרוגר ערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי הנוגע להליכי כינוס נכסים של חברה שבה החזיק מניות. בנימוק של מצוקה כלכלית, גרוגר ביקש את הפטורים הללו, בטענה שאינו יכול להרשות לעצמו את שכר הטרחה בשל חובות משמעותיים. על החלטת הרשם לפטור אותו ערער המערער, יונה אברך, בעיקר בעניין הפטור הבטוחתי. בעוד שבית המשפט הכיר בכך שהמדינה יכולה להעניק פטור מאגרה מבלי להשפיע על המשיבים, הביטחונות משמשים להגנה על המשיבים במקרה של דחיית הערעור. לפיכך, נדרש הרשם לאזן היטב בין אינטרסים: מניעת מניעת גישה לבית המשפט בשל חוסר יכולת כלכלית לעומת הגנה על המשיבים מפני הליכים משפטיים חסרי תוחלת המובילים להוצאות בלתי ניתנות לגבייה. גורם משמעותי הוא הסיכוי להצלחה בערעור. בית המשפט מצא את סיכוייו של גרוגר קלושים, שכן בית המשפט המחוזי כבר דחה את טענת הקונספירציה העיקרית שלו כחסרת בסיס. כתוצאה מכך, ביטל בית המשפט העליון את החלטת הפטור של הרשם, וחייב את גרוגר להפקיד בטוחות מתאימות לכיסוי הוצאותיו הפוטנציאליות של המערער, תוך שהוא מדגיש את הצורך לאזן בין גישה הוגנת לבית המשפט לבין הגנה על המשיבים מפני נטל מופרז.