ע"פ 437/79

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה בו הורשע המערער במספר עבירות סמים על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. אלה כללו עבירות על סעיפים 499 לחוק העונשין וסעיפים 1-13 לפקודת הסמים המסוכנים בגין החזקה וניסיון לספק סמים מסוכנים. המערער ערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, שכלל חמש שנות מאסר. ההרשעה נשענה בעיקר על עדותו של גולש בשם מימיהו ולדמן, שטען כי עבד אצל המערער כסוחר סמים. עוד טען וולדמן, כי המערער הציע לו עסקה להברחת סמים לכלא אבו כביר עבור אחיו של המערער, ניסים. לטענת וולדמן, המערער הסכים לוותר על חלק מהחוב שחב לו וולדמן בתמורה לטובה זו. וולדמן נעצר בעת שניסה לבצע תוכנית זו וסמים נמצאו בגופו. שופט בית המשפט המחוזי מצא את עדותו של וולדמן משכנעת ודי בה כדי לתמוך בהרשעה. בנוסף לעדות זו, הציגה השופטת שורה של עובדות התומכות בגרסתו של וולדמן, ובהן גילוי סכין ובה עקבות חשיש בדירתו של המערער, הסיוע הכלכלי של המערער לוולדמן, וידיעתו של וולדמן על היעדרותו בת השבועיים של המערער – אשר אושרה. חשוב לציין כי שיחה מוקלטת בין וולדמן למערער סיפקה אף היא תימוכין חזקים לעדותו של וולדמן, שכן היא כללה דרישות מהמערער כי וולדמן ישקר למשטרה. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבעה כי ההרשעה התבססה בצדק. בית המשפט לערעורים הוסיף והצדיק את העונש שהטיל בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מציין את חומרת העבירות ואת הרשעתו הקודמת של המערער בניסיון לגרום לאדם לחזור בו מאמירתו – עבירה הקשורה למקרה הנוכחי. בסופו של דבר נדחה הערעור, ונגזר עליו עונש של חמש שנות מאסר.