ע"פ 848/09

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של נאשם שהורשע בנהיגה פרועה הגורמת לתאונת דרכים קשה. הנאשם טען כי יש לאפשר לו להעיד ולהציג ראיות חדשות להגנתו, אך ערכאת הערעור פסקה נגדו. בית המשפט קבע כי על בעל דין לבחור את האסטרטגיה שלו מלכתחילה ודבקות באסטרטגיה כושלת אינה מצדיקה חזרה אליה. הנאשם טען כי אינו זוכר את אירועי התאונה, והעובדה שבחר שלא להעיד במשפט לא נבעה מכך שלא הבין את ההשלכות, אלא מבחירה מחושבת שעשה בעצת עורך דינו. בית המשפט לא מצא סיבה להאמין שהסנגור פעל באופן לא מקצועי או שהימנעותו של הנאשם מלהעיד השפיעה על הכרעת הדין. בית המשפט התייחס גם לטענות הנתבע ביחס לעדות המומחה, וקבע כי אמנם היה צריך להראות למומחה את כל הראיות, אך מחדל זה לא פגע בעדות או באסטרטגיה הכוללת של ההגנה, מה גם שהמומחה לא חזר בו לחלוטין מעמדתו הראשונית. השופטים הסכימו עם ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי ולא התערבו, וציינו כי הם הגיוניים וסבירים. עוד הסכים בית המשפט כי הנאשם נהג בצורה לא בטוחה וחצה את הקו הרציף, המהווה הנחיה ברורה לנהגים. השופטים הגיעו למסקנה כי מעשיו של הנאשם היוו סיכון בלתי סביר וכי הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי היא התוצאה הסבירה ביותר. הם דחו את הערעור על גזר הדין והציעו גם להתמודד עם הערעור על גזר הדין, תוך הדגשת הצורך בענישה מרתיעה לנהגים פזיזים. השופט דנציגר והשופט הנדל הסכימו עם פסק הדין.