ע"פ 644-09-16

תקציר

הכרעת הדין דנה במהימנותם של עדים ובתפקידה של ערכאת הערעור בהערכת קביעותיו העובדתיות והמהימנות של בית המשפט קמא. יש לציין את הערכתו המדוקדקת של בית משפט קמא את הראיות והעדים, ובמיוחד את המתלונן והמערער, כאשר ערכאת הערעור בחרה שלא להתערב בממצאים. הכרעת הדין מדגישה את החיים המשותפים הקשים של המערער והמתלוננת, ומכירה בכך שניתן היה להצדיק אישומים נוספים, אך על בית המשפט לדבוק בכתב האישום. ערכאת הערעור מסכימה עם הערכת מהימנות העדים על ידי בית משפט קמא, לרבות חוות דעתו של ד"ר כהן, ואינה רואה עילה להתערב בקביעות המהימנות שהתקבלו. במעבר לדיון בגזר הדין טען המערער כי שגה בית משפט קמא בקביעת מתחם הענישה, אפיין את המעשים כתגובות ספונטניות, והדגיש את מערכת הערכים של המערער ואת חוסר אכזריותו. עם זאת, המשיב הדגיש את חומרת הנסיבות, את חוסר אחריותה של המערערת ואת הצורך בהגנה על נשים במצבים כאלה. ערכאת הערעור, בהסכמתה עם זיהויו של בית משפט קמא את הערכים המוגנים שהופרו, לא מצאה עילה להתערב במתחמי הענישה שנקבעו או לסטות מהם. עוד יצוין, כי הימנעותו של המערער מלהודות באשמה ולקחת אחריות על מעשיו משפיעה על שיקולי גזר הדין. בסופו של דבר, בית המשפט דוחה את הערעור, ואינו מוצא הצדקה לשנות את העונש שהטיל עליו בית משפט קמא, אשר שקל כראוי את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות נסיבותיו האישיות של המערער.