רת"ק 18002-02-24

תקציר

פסק דין ארוך זה נסוב סביב סכסוך תביעות קטנות בנוגע לדירה שכורה העוברת שיפוצים במסגרת פרויקט תמ"א 38. המבקש, שהיה התובע בתיק הראשון, תבע החזר דמי שכירות מהנתבע, בעל הדירה, בסך 7,000 ₪ בגין תנאי מגורים לקויים לכאורה. התובעים טענו כי לא עודכנו כראוי על היקף השיפוצים בבניין, דבר שגרם לאי נוחות משמעותית, לרבות בעיות עובש. בתחילה, הנתבע לא הגיב, מה שהוביל לפסק דין לטובת התובע, אך זה בוטל מאוחר יותר לבקשת הנתבעת. בית המשפט ביטל את פסק הדין והתיר לנתבעת להציג את טענותיה. בסופו של דבר דחתה השופטת את תביעת התובעים, וקבעה כי הם ידעו על השיפוצים ואף נהנו מדמי שכירות מופחתים. זאת ועוד, גרסתם של הנאשמת ואחיה לאירועים נמצאה אמינה יותר. המבקש, שעדיין לא היה מרוצה, ביקש רשות לערער על פסק הדין, אך בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק שבתי המשפט לתביעות קטנות הם אפיקי צדק נגישים ומהירים, עם מרחב ערעור מוגבל. השופט הדגיש כי מקרה זה אינו נופל לנסיבות החריגות המצדיקות התערבות, מה גם שמדובר בקביעות עובדתיות ובהערכות מהימנות, שערכאות הערעור נמנעות מהן בדרך כלל. יתר על כן, בית המשפט ציין כי בקשת הנתבע לבטל את פסק הדין הראשוני אינה בלתי נתמכת, כפי שטען התובע, ותשלום החוב אינו מהווה הודאה באשמה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק הדין המקורי נותר על כנו, והתובע חויב לשלם הוצאות בסך 2,000 ₪. החלטה זו התקבלה ללא צורך בתגובת המשיב, והערבות הוחזרה למפקידה.