ע"א 9333/02

תקציר

תיק זה נסוב סביב הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין חישוב מס ערך מוסף (מע"מ) בגין מכירות לא מדווחות של בעל משחטה פרטית. מנהל מע"מ ביצע תחילה שומה על עסקאות ללא ניכוי מס תשומות ששולם על רכישות לא מדווחות, וכתוצאה מכך נקבעה שומה נומינלית של 380,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע, כי בהתאם לתכליתו של חוק מע"מ, יש לנכות מס תשומות גם אם תקופת הניכוי חלפה. הערעור התמקד בשאלה האם יש לבצע ניכויים בערכים נומינליים או ריאליים. בעוד שהערעור הראשוני ערער על החובה לנכות מס תשומות לחלוטין, הוא הוגבל מאוחר יותר לשיטת הערכת השווי של ניכויים אלה. השופט גרוניס והרוב קבעו כי ניכויי מס תשומות צריכים להיות נומינליים, תוך שמירה על יעילות מנהלית ויישור קו עם ההוראות הקיימות בחוק מע"מ. מנגד, השופטת פרוקצ'יה טענה לניכויים בערכים ריאליים כדי להבטיח מס הוגן ואמיתי התואם את התאמות האינפלציה, תומך בעקרונות של גביית מס ריאלי והגנה על זכויות הקניין של הנישום. ההחלטה העדיפה בסופו של דבר את הגישה הנומינלית, תוך שימת דגש על פרקטיות ויעילות על פני הוגנות תיאורטית, למרות הפוטנציאל להשפעה כספית משמעותית של הנישום במרווחים ארוכים בין תשלום המס לניכוי.