ת"א 71464-11-17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לטענה של רשלנות רפואית בעקבות מות מטופלת במהלך לידת ילדה. התובעים הגישו חוות דעת מומחה התומכת בטענתם לרשלנות וביקשו להציג מסמכים נוספים להטלת דופי במהימנותו של העד המומחה מטעם הנתבעים. עם זאת, השופט קבע כי מסמכים נוספים אלה חסויים ולא ניתן לקבלם כראיה. החלטת השופט התבססה על חיסיון עורך דין-לקוח, המגן על התקשורת בין עורכי דין ללקוחותיהם. השופטת קיבלה את טענת הנתבעים כי העד המומחה היה חלק ממערך ההגנה ועל כן נפל בגדר חיסיון זה. יתר על כן, השופט קבע כי המסמכים המדוברים, הנוגעים לתיקים אחרים, הוכנו לצורכי משפט והיו כפופים לחיסיון יחסי. השופט הכיר בכך שחיסיון מוחלט אינו ישים במצבים בהם הלקוח מוותר על זכותו לחיסיון או כאשר הייעוץ שניתן נוגע לביצוע פשע. עם זאת, מאחר שהטענות בדבר אי אמיתות התייחסו למקרים אחרים, השופט לא מצא לנכון להכריע בהליכים על סמך טענות אלה. לפיכך, הבקשה להגשת המסמכים הנוספים נדחתה, והשופט פסק לטובת ההגנה על חיסיון עורך דין-לקוח. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים והייתה אמורה להימסר להם על ידי המזכירות.