ת"א 67132-04-25

תקציר

בתיק ת"א 67132-04-25 עואודה נ' שטוחין, בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת (כבוד השופט אלעד טל) דן בבקשה לפסלות שופט, אשר הוגשה על ידי התובע, ד"ר שוכרי עואודה, נגד הנתבע, דמיטרי שטוחין. **טענות המבקש (התובע):** המבקש, שאינו מיוצג, טען לקיום עילת פסלות נגד השופט (המותב) בשל קשר אפשרי בין השופט לעיריית נוף הגליל, זאת לאור כהונתו של התובע כסגן ראש עיריית נוף הגליל. נטען כי ממידע שהגיע לידי המבקש, הכולל "ראיון" עם עורך דין יהושע רובין, עולה כי השופט נקבע כבעייתי לדיון בתיקים הנוגעים לעיריית נוף הגליל, וכי תועד השופט ועו"ד אולגה גורדון (יועצת משפטית לשעבר של העירייה) "בקרבה אינטימית" במשרדי העירייה. המבקש סבור כי נסיבות אלו מעלות חשש סביר למשוא פנים, במיוחד לאור טענה כי השופט נפסל בעבר מלדון בתיקי עיריית נצרת עילית. המבקש אף ביקש התייחסות מצד השופט לטענות אלו, תוך שהוא מכיר באפשרות שהמידע אינו מדויק. בנוסף, טען המבקש כי יש לדחות את התביעה על הסף עקב הליכי חדלות פרעון בהם הוא מצוי, וכי המשיב (הנתבע) נדרש לפנות תחילה לנאמן לקבלת אישור להמשך ניהול התביעה. **תגובת המשיב (הנתבע):** המשיב טען כי התנהלות המבקש הינה חלק מדפוס פעולה של השמצות כנגד ישרתם של שופטים, דרך אתר אינטרנט שהוא מפעיל. לטענתו, הפסיקה קובעת כי חשש למשוא פנים צריך להיות ממשי ואובייקטיבי. המשיב הדגיש כי התביעה הנוכחית אינה עוסקת בעיריית נוף הגליל, אלא בטענות בנוגע לחריגות בנייה בביתו של המבקש, ללא קשר לעבודתו בעירייה. המשיב סומך על הגינות בית המשפט. לגבי טענת חדלות הפרעון, טען המשיב כי התביעה הוגשה לפני שהמבקש נכנס להליכים אלו, והוא לא היה מודע לכך. כמו כן, המבקש לא העלה טענה זו בבקשתו הקודמת. המשיב הוסיף כי צו פתיחת הליכים אינו מחייב הפסקת הליכים באופן מיידי, והדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט. כמו כן, קיימים מחדלים בתיק חדלות הפרעון של המבקש. **דיון והכרעה:** **א. בקשת הפסלות:** בית המשפט פסק כי דין בקשת הפסלות להידחות. הוא הסתמך על סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הקובע כי שופט לא ישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. הפסיקה קבעה כי נדרש חשש ממשי ואובייקטיבי, וכי התנהלות פסולה של שופט אינה מתרחשת בשל קשרים אפשריים, אלא כאשר קיימת אפשרות מאוד מסתברת שהשופט אינו מסוגל לשפוט באובייקטיביות. בית המשפט הדגיש כי מטרת דיני הפסלות היא שמירה על אמון הציבור במערכת השפיטה. **ראשית,** ציין בית המשפט כי התובע הוא בעל הדין בתביעה, ולא עיריית נוף הגליל, ולכן הבקשה נעדרת בסיס. **שנית,** הובהר כי עיריית נוף הגליל לא הייתה לקוחה של השופט או משרדו לפני מינויו. גם אם היה מדובר ביחסי עורך דין-לקוח (וכאמור, לא כך היה), השופט מכהן מ-2014, ולפי כלל 15(ב)(4) לכללי האתיקה לשופטים, מניעותו לדון בתיק מתבטלת מאליה. **שלישית,** בית המשפט בחן את נסיבות הקשר, חלוף הזמן, רלוונטיות הייצוג והמשכיות הקשר. הובהר כי השופט, בעת שעבד כעורך דין, ייצג מספר חברות ביטוח, שאחת מהן הייתה בעלת קשר לעיריית נוף הגליל. השופט הופיע במספר ישיבות קדם משפט בשנים 2013-2014 בתיקים בהם העירייה הייתה בעלת דין, אך לא היו יחסי עורך דין-לקוח מהותיים (ללא בחירת ייצוג, תשלום שכר טרחה, פגישות, דיווח שוטף, סמכויות וכדומה). **רביעית,** בית המשפט שלל כל קשר אישי או אחר עם הנתבע, העירייה או עובדיה, לרבות עו"ד אולגה גורדון, אשר השופט התוודע לשמה רק בשנת 2016. השופט מעולם לא ביקר במשרדי העירייה. הטענה על "קרבה אינטימית" נשללה כבדיה מוחלטת. **חמישית,** טענה בדבר הגשת תלונה נגד השופט נדחתה כבלתי רלוונטית לבקשת הפסלות, שכן תלונה כזו, ללא קשר לתוצאותיה, אינה מהווה ראיה בהליך משפטי או עילת פסלות. **לאור כל האמור, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות.** **ב. עיכוב הליכים:** בית המשפט קיבל את בקשת המבקש לעיכוב הליכים, אך לא דחה את התביעה על הסף. נקבע כי על פי צו פתיחת הליכים מיום 9.6.25, במסגרת תיק חדלות פרעון, עוכבו כל ההליכים המתנהלים בעניינו של המבקש. אף על פי מחדלים של המבקש, ההליכים בעניינו, לרבות תביעה זו, מעוכבים. בית המשפט אינו מוסמך להתיר את ניהול התביעה הנוכחית, ועל המשיב לפנות לבית המשפט של הליך החדלות הפרעון בבקשה כזו. **לפיכך, הורה בית המשפט על עיכוב ההליכים בתביעה.** **סוגיות משפטיות ועקרונות משפטיים עיקריים שעלו:** * **עילת פסלות שופט:** המבחן המרכזי הוא קיום "חשש ממשי למשוא פנים" (סעיף 77א לחוק בתי המשפט). * **מבחן אובייקטיבי:** נדרש חשש ממשי ואובייקטיבי, כך שמן הנסיבות החיצוניות יתרשם קיום אפשרות מאוד מסתברת שהשופט אינו מסוגל לשפוט באובייקטיביות. * **אמון הציבור:** דיני הפסלות נועדו לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה. * **ייצוג בעבר:** גם אם שופט ייצג בעבר בעל דין, אין הדבר מחייב פסלות אוטומטית. יש לבחון את טיב הקשר, חלוף הזמן, הרלוונטיות והמשכיות הקשר. כלל 15(ב)(4) לכללי האתיקה לשופטים קובע כי בחלוף חמש שנים, המניעה מתבטלת. * **תלונה נגד שופט:** תלונה נגד שופט אינה מהווה ראיה בהליך משפטי או עילת פסלות. * **חדלות פרעון:** צו פתיחת הליכים במסגרת חדלות פרעון גורר עיכוב של כל ההליכים המתנהלים נגד החייב, ובית המשפט שדן בתביעה אינו מוסמך להתירה ללא פנייה לבית המשפט של הליך חדלות הפרעון. **חידושים או דגשים משפטיים:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין חששות תיאורטיים או מבוססים על שמועות לבין חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים. היא מחדדת את העובדה כי הפסיקה המודרנית אינה שוללת באופן גורף דיון של שופט בתיקים הקשורים לעבר הייצוגי שלו, אלא בוחנת זאת בזהירות בהתאם למכלול הנסיבות, תוך מתן משקל לחלוף הזמן ולטשטוש הקשרים. כמו כן, ההחלטה מחדדת את ההשלכות של הליכי חדלות פרעון על הליכים משפטיים אחרים, וממקדת את הסמכות לביטול עיכוב הליכים בבית המשפט המוסמך לדון בהליך החדלות הפרעון.