בע"ח 32821-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים שעלו בה: **נושא הדיון:** בקשה לקבלת חומרי חקירה נוספים במסגרת הליך פלילי, בהתאם לסעיפים 74 ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 ("החסד"פ"). **הרקע העובדתי:** הנאשם, משה רון, מואשם בתקיפת עובדי ציבור (פקחי חופים) במהלך מילוי תפקידם. לפי כתב האישום, הנאשם דייג באזור אסור, וכאשר פקחי החופים ניגשו אליו, הוא תקף אותם באמצעות גז פלפל וחכת דיג, וכן נשך אותם. הנאשם, לעומתו, טוען כי המתלוננים פנו אליו באופן מאיים, שיכורים ומקללים, וכי הוא פעל מתוך הגנה עצמית לאחר שהרגיש מאוים. לטענתו, הוא נפגע קשות מהתקיפה שהוטחה בו. **הבקשה של ההגנה:** ההגנה ביקשה לקבל לידיה את הפרטים הבאים: 1. **רישום פלילי של המתלוננים:** לצורך הוכחת אופיים האלים וסדיקת מהימנותם. 2. **תיק משמעתי של המתלוננים:** בדומה לרישום הפלילי, להוכחת אופי אלים. 3. **תיק חקירה (פל"א 511313/24) בגין תלונת המבקש נגד המתלוננים:** על מנת להציג את השתלשלות האירועים מזווית אחרת ולהוכיח את טענותיו. 4. **תיעוד ממצלמות אבטחה בזירת האירוע:** להבנת רצף האירועים באופן אובייקטיבי. **עמדת המדינה (המשיבה):** 1. **רישום פלילי:** המדינה טענה כי אין למתלוננים הרשעות קודמות או תיקים פתוחים. לגבי תיקים סגורים, היא התנגדה למסירת מידע מכוח חוק המרשם הפלילי והתקנות, בטענה כי מדובר ב"מסע דיג" ובפגיעה בפרטיות. 2. **תיק משמעתי:** המדינה התנגדה להצגת חומר זה, בטענה לחוסר רלוונטיות ופגיעה בפרטיות. 3. **תיק חקירה (תלונת המבקש):** המדינה הודיעה כי התיק הוזמן לבחינה. 4. **תיעוד ממצלמות אבטחה:** המדינה טענה כי לא קיים תיעוד כזה, שכן האירוע אירע בים. **ניתוח בית המשפט והכרעתו:** ההחלטה דנה בבקשה תוך התייחסות מעמיקה לעקרונות משפטיים מרכזיים הנוגעים לזכות העיון בחומרי חקירה, איזון בין זכויות, ורלוונטיות החומר המבוקש. **א. חומר חקירה לפי סעיפים 74 ו-108 לחסד"פ:** * **עקרון הזכות לעיון:** בית המשפט הדגיש את חשיבותה של זכות העיון בחומר חקירה כעקרון יסוד במשפט הפלילי, המעוגן בסעיף 74 לחסד"פ. זכות זו נועדה להגן על הליך הוגן, לצמצם פערי כוחות בין התביעה להגנה, ולאפשר להגנה להציג את גרסתה בצורה מיטבית. * **הרחבת המונח "חומר חקירה":** הפסיקה הרחיבה את המונח "חומר חקירה" כך שיכלול גם ראיות הנמצאות "בפריפריה של האישום" ושעשויות להיות רלוונטיות להגנת הנאשם. * **מבחני רלוונטיות:** בית המשפט פירט את המבחנים לקביעת מהו "חומר חקירה" רלוונטי: מידת הזיקה לחומר, לסוגיות הנדונות, ולתועלת הפוטנציאלית לנאשם. נקבע כי לא כל חומר מצוי בידי התביעה הוא בגדר "חומר חקירה" שיש למסור. * **"מסע דיג" (Fishing Expedition):** בית המשפט שלל מפורשות את האפשרות לאפשר לסנגור "להפליג למרחקים" ולערוך "מסע דיג" בלתי ממוקד, מתוך תקווה ספקולטיבית למצוא חומר שיסייע להגנה. הרלוונטיות צריכה להיות מובהקת, ולא ערטילאית, רחוקה, שולית או ספקולטיבית. * **פגיעה בפרטיות מול זכות למשפט הוגן:** במקרים בהם הבקשה לעיון בחומר כרוכה בפגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים (מתלוננים, עדים), בית המשפט נדרש לערוך איזון. ההלכה קובעת כי זכותו של הנאשם למשפט הוגן תגבר, אך ככל שרלוונטיות החומר פוחתת, כך גובר המשקל שיש לתת להגנה על פרטיותם. נדרשת בחינה מדודה ומבוקרת של הזכויות המתנגשות. * **תועלת ממשית להגנה:** נקבע כי תועלת ממשית להגנה ניתן להפיק רק ממידע שבעזרתו ניתן להטיל ספק קונקרטי מוגדר בעדותו של עד, ולא רק להציגו באור שלילי באופן כללי. **ב. יישום הדין על המקרה:** * **רישום פלילי של המתלוננים:** * המדינה הצהירה כי אין למתלוננים הרשעות קודמות או תיקים פתוחים. * לגבי תיקים סגורים, בית המשפט סקר את המבחנים המחמירים הנדרשים לחשיפת מידע כאמור, הכוללים, בין היתר, את עוצמת הרלוונטיות, חשש מ"מסע דיג", מידת הפגיעה בפרטיות, והחשש מפני הרתעת עדים. * **חידוש והחלטה:** בית המשפט גילה מתוך המסמכים שהוגשו (עי/1, עי/2, עי/3) שקיים הליך שהסתיים **בהסדר מותנה** (הסד"מ) בעניינו של המתלונן ויטלי שנקר, בגין עבירת תקיפה שגרמה לחבלה של ממש. הליך זה הסתיים ב-22.08.2023. * בית המשפט קבע כי מכיוון שההליך הסתיים בהסדר מותנה (ולא נסגר מחוסר ראיות או עניין) ובהתחשב בכך שהעבירה דומה במהותה לזו המיוחסת לנאשם (תקיפה), וכי טענת הנאשם היא שהופעל עליו כוח שלא כדין, **קיים נתון זה רלוונטיות להגנת הנאשם**. * **הוראה:** בית המשפט הורה למאשימה להעביר את תוצאת ההליך בהסדר מותנה לידי ההגנה. (הערה: נראה שעי/3 מתייחס למסמך אחר, ולא לרישום הפלילי של ויטלי. אך ההחלטה ברורה לגבי העברת תוצאת ההסדר המותנה). * **תיק משמעתי של המתלוננים:** * לאחר בדיקה מול עיריית תל אביב-יפו, המדינה הודיעה כי **לשני המתלוננים אין תיק משמעתי**. לפיכך, בקשת ההגנה בעניין זה נדחתה מחמת חוסר תוחלת. * **תיק חקירה (תלונת המבקש):** * ההגנה הודיעה כי קיבלה את חומרי החקירה בתיק זה והוחלט על סגירתו. ההגנה בוחנת הגשת ערר על הגניזה. לפיכך, הבקשה להעברת חומרים בעניין זה הפכה פחות רלוונטית, אך העובדה שהתיק נסגר מעוררת שאלות לגבי הליך קבלת ההחלטות. * **תיעוד ממצלמות אבטחה:** * בית המשפט קיבל את עמדת המדינה כי לא קיים תיעוד ממצלמות אבטחה, שכן האירוע התרחש בים, שם אין מצלמות. ההגנה הביעה תרעומת על כך שלא נעשה דבר לאבטחת ראיות (כגון הורדת מצלמות מהחוף הסמוך, אם היו כאלה), אך בית המשפט מצא כי לא הוצג מחדל בהיבט זה. **עקרונות משפטיים וחידושים מרכזיים בהחלטה:** 1. **יישום פרשני של "חומר חקירה":** בית המשפט מדגים כיצד סעיף 74 לחסד"פ, על אף ניסוחו הכללי, מחייב בחינה עניינית של רלוונטיות החומר המבוקש. החידוש כאן הוא בהחלטה להעביר מידע על הליך שהסתיים **בהסדר מותנה**, ולא רק הרשעה או תיק פתוח, כאשר יש דמיון מהותי בין העבירה שם לעבירה שבכתב האישום הנוכחי. 2. **הסדר מותנה כאינדיקציה רלוונטית:** ההחלטה מציגה חידוש משמעותי בקביעה כי הליך שהסתיים בהסדר מותנה, על אף שאינו הרשעה, יכול להיות רלוונטי להגנת הנאשם. ההסדר המותנה מעיד על כך שהמדינה סברה שיש בסיס לטיפול מינורי כלפי המתלונן, כאשר העבירה דומה במהותה. זה מהווה חידוש ביחס לאיסור המסורתי על הצגת תיקים סגורים או הליכים בהם לא הגיעה להרשעה. 3. **איזון עדין בין זכויות:** בית המשפט ממחיש את המורכבות של איזון בין זכותו של נאשם למשפט הוגן, הכוללת זכות עיון בחומר רלוונטי, לבין הגנה על פרטיותם ושיקומם של עדים ומתלוננים. הדגש הוא על כך שרמת הרלוונטיות צריכה להיות גבוהה מספיק כדי להצדיק פגיעה אפשרית בפרטיות, ושהבקשה לא תהווה "מסע דיג". 4. **חשיפת מידע גם כאשר אין הרשעה:** ההחלטה מאירה את הדרך לחשיפת מידע גם כאשר המידע אינו נוגע להרשעה פלילית קיימת, אלא להליכים קודמים שנסתיימו באופן שאינו הרשעה (כמו הסדר מותנה), כאשר יש להם רלוונטיות משמעותית להגנת הנאשם. 5. **הדגשת תפקיד בית המשפט כ"שומר סף":** בית המשפט אינו מקבל אוטומטית כל בקשה לגילוי מסמכים, אלא מבצע בחינה מעמיקה של הטיעונים, הנסיבות והפסיקה הרלוונטית, תוך שימוש בשיקול דעת ובמבחני עזר כגון "מסע דיג" ורלוונטיות מהותית. **לסיכום:** ההחלטה מדגימה יישום מודרני וענייני של עקרונות גילוי המסמכים במשפט הפלילי. היא מכירה בחשיבות ההגנה על זכויות הנאשם, אך גם על הצורך לאזן אותן עם זכויותיהם של צדדים שלישיים. החידוש המרכזי הוא בהכרה ברלוונטיות של הליך שהסתיים בהסדר מותנה כבסיס אפשרי למסירת חומר חקירה, כאשר ישנה זיקה מובהקת לאישום הקיים.