ע"פ 655/78

תקציר

הכרעת הדין היא ביחס למקרה רצח. המשיב, אלכסנדר שמידמן, ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שהרשיע אותו ברצח אשתו רמונה, בניגוד לסעיף 214(ב) לפקודת החוק הפלילי, 1936. בית המשפט גזר עליו מאסר עולם. האירוע התרחש ב-10 באוקטובר 1977, כאשר שמידמן חנק למוות את אשתו לאחר נישואים בעייתיים שהיו מלאים בסכסוכים ומריבות. היו שתי גרסאות לאירועים שהובילו לרצח. הגרסה הראשונה נמסרה בהודעותיו של שמידמן במשטרה ב-11.10.77 וב-12.10.77, בהן תואר ויכוח סוער עם אשתו שהעליבה אותו והשפילה אותו. לפי גרסה זו, שמידמן איבד שליטה וחנק את אשתו למוות. הגרסה השנייה הוצגה ב-23 באוקטובר 1977, ותיארה ניסיון לקיים יחסי מין עם אשתו שהיא התנגדה לו, מה שהוביל למאבק ולמותה בסופו של דבר. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מחלוקת כי שמידמן אחראי למותה של אשתו, והשאלה היא האם המעשה היה מכוון או לא. בית המשפט בחן את שתי הגרסאות לאירועים ומצא כי הגרסה הראשונה היא האמינה יותר. הם הגיעו למסקנה ששמידמן החליט לשים קץ לחייה של אשתו, והתכונן לכך, אם כי לא באמצעות תכנון מדוקדק. בית המשפט לא מצא הצדקה למעשיו של שמידמן לפי הוראות סעיף 216 לפקודת חוק העונשין, 1936, שיש בה כדי לשלול את יסוד הכוונה של העבירה. לכן הוא הורשע ברצח. שמידמן ערער על החלטה זו, וטען כי על בית המשפט לקבוע את הגרסה הנכונה לאירועים והאם העובדות תומכות בהרשעה ברצח. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי צדק בית המשפט המחוזי בהגיעו למסקנה כי שמידמן החליט לרצוח את אשתו. הדברים שמסר במשטרה ובשופט תמכו בהחלטה זו, ואופי מעשיו - לחץ חזק מאוד על צווארה של אשתו - הצביע גם הוא על כוונה להרוג. יתר על כן, היעדר התגרות פירושו שההרג היה מתוכנן מראש. לפיכך, הסכים בית המשפט העליון עם הרשעתו של שמידמן ברצח על ידי בית המשפט המחוזי.