תו"ב 42473-04-23

תקציר

פסק הדין דן בפגיעה החברתית הנגרמת מעבירות תכנון ובנייה, תוך הדגשת הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה, במיוחד כאשר מדובר בבנייה בלתי חוקית רחבת היקף. במקרה זה, הוסיפו הנאשמים 1,192 מ"ר למבנה קיים ללא היתר, מתוך כוונה להפוך אותו לבית מלון, דבר המהווה הפרה חמורה של שלטון החוק. הפגיעה מתעצמת מאחר שהקרקע יועדה לצורכי ציבור. בית המשפט מכיר בנסיבות המחמירות, לרבות התעלמות הנאשמים מצו מנהלי להפסקת הבנייה והארכת ההפרה. החוק קובע מאסר על תנאי, קנסות גבוהים וצווי הריסה לעבירות כאלה. גם מקרים קודמים תומכים ברעיון של ענישה מחמירה, עם קנסות שנעו בין 200 אלף שקל ל-400 אלף שקל, לצד התחייבויות כספיות. עם זאת, בית המשפט שוקל נסיבות מקלות, לרבות הודאת הנאשמים באשמה, חרטה ועידוד שקיבלו מהרשויות המקומיות, מתוך אמונה שהבנייה תועיל לקהילה. הוא לוקח בחשבון גם את האפשרות להכשיר את הבנייה בעתיד ואת העבר הפלילי הנקי של הנאשמים. כתוצאה מכך, מטיל בית המשפט קנס בסך 250,000 ₪ על הנאשם מס' 1, שהוא מנהל החברה, לצד שלושה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית בסך 150,000 ₪. על הנאשם מס' 2 נגזרו שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 200,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 80,000 ₪. שני הנאשמים נדרשים לשלם שכר טרחה כפול בסך 83,583 שקל. כמו כן מוציא בית המשפט צווי הריסה ואיסור בנייה למבנה הבלתי חוקי, תוך עיכוב של תשעה חודשים לניסיון להכשיר את הבנייה. השופט קורא לרשויות התכנון לזרז את ההליכים בנוגע לבקשה להיתר בנייה. זכות הערעור על פסק הדין שמורה לשני הצדדים בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי.