ע"א 47643-05-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בע"א 47643-05-26 (עליון)** **הקדמה:** הערעור שלפנינו עוסק באופן ספציפי בשאלת ההוצאות המשפט שנפסקו (או ליתר דיוק, לא נפסקו) בבית המשפט המחוזי, לאחר שהמשיב בחר למחוק את תביעתו. בית המשפט העליון נדרש להכריע האם יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא בעניין זה. **הרקע העובדתי:** הצדדים היו מעורבים בפרויקט בנייה במסגרת תמ"א 38/2. בבסיס המחלוקת עמד נספח להסכם התמ"א, המכונה "הסכם השדרוג", לפיו התחייבה המערערת (היזמית) למסור למשיב (בעל דירה) דירה משודרגת בתנאים מסוימים. עקב קשיים במימוש ההסכם (בין היתר, היעדר דירה תואמת במדויק והעובדה שהדירה המבוקשת נמכרה לצד שלישי), הגיש המשיב תביעה לבית המשפט המחוזי, שבה עתר לסעד הצהרתי על תקפות ההסכם וצו מניעה. **ההליך בבית המשפט המחוזי:** במהלך הדיונים, התברר כי הסעד ההצהרתי שהתבקש הפך חסר תוחלת, וכי אכיפת ההסכם במתכונתו המקורית בעייתית או בלתי אפשרית. בית המשפט המחוזי הציע חלופות לפתרון המחלוקת, ובכללן פסיקת פיצויים בפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. לבסוף, המשיב ביקש למחוק את תביעתו, ובית המשפט נעתר לבקשה, תוך קביעה כי "בנסיבות הענין, משהתנהלותו של מי מהצדדים שבכותרת איננה חפה מקשיים, ומשהטענות ההדדיות – לגוף הענין ובזיקה להתנהלות הדיונית – אינן מבוררות ואינן מוכרעות לגופן, לא ייעשה כאן צו להוצאות, תוך שהליך זה יילקח בחשבון לענין ההוצאות אם וכאשר יוגש בידי התובע [המשיב] הליך חלופי". **הערעור לבית המשפט העליון:** המערערת טענה כי היה על בית המשפט המחוזי לפסוק הוצאות לטובתה, בטענה שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב, וכי נגרמו לה נזקים כבדים. **ניתוח העקרונות המשפטיים והחידושים בפסק הדין:** 1. **עקרון אי-ההתערבות של ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות:** * **עקרון יסוד:** בית המשפט העליון, בהרכב של הנשיא עמית, השופטים מינץ וכבוב, הדגיש שוב ושוב את הכלל המנחה כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות בדבר הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים וקיצוניים. * **הטעמים לכלל:** * **שיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית:** לבית המשפט הדיוני יש הכרות מעמיקה עם פרטי התיק, הצדדים, "ריח השדה" של ההליך, והוא בעל שיקול דעת רחב בקביעת ההוצאות. * **התמודדות עם עומס:** התערבות תכופה של ערכאות הערעור בנושא הוצאות עלולה להכביד על מערכת המשפט ולהסיט משאבים מהתמודדות עם סוגיות מהותיות יותר. * **מדיניות שיפוטית:** כעניין של מדיניות, בתי משפט שלערעור רואים בעין פחות יפה ערעורים העוסקים אך ורק בשאלת ההוצאות. * **אסמכתאות:** בית המשפט ביסס את קביעתו על שורה ארוכה של פסקי דין עדכניים, המדגישים את עקרון זה (עע"ם 70929-12-25, עע"ם 63194-08-25, ע"א 388/22, ע"א 42733-05-25, ע"א 24967-02-26, ע"א 9535/04, ע"א 7627/20). 2. **השפעת מחיקת תביעה על פסיקת הוצאות:** * **השלכה של מחיקת התביעה:** בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק הוצאות, למרות שהתביעה נמחקה לבקשת המשיב. * **הנימוקים:** * **חוסר הכרעה לגופו של עניין:** הסעד ההצהרתי התברר כחסר תוחלת, אך המחלוקת העובדתית הבסיסית (האם המערערת הפרה את הסכם השדרוג) נותרה "פתוחה". משמעות הדבר היא שלא ניתן היה לקבוע כי התביעה "הזויה" או קנטרנית באופן חד משמעי, כפי שטענה המערערת. * **"התנהלות שאינה חפה מקשיים":** בית המשפט קמא ציין כי התנהלותם של שני הצדדים לא הייתה נקייה מקשיים. ההחלטה על אי-פסיקת הוצאות שיקפה גישה מאוזנת זו, תוך הכרה בכך שאין להעניק "פרס" להתנהלות פסולה, אך גם אין לחייב את הצד שייתכן והיה לו בסיס לטענותיו. * **ההתייחסות להחלטת בית המשפט קמא:** בית המשפט העליון הדגיש כי בית המשפט קמא עצמו התייחס למורכבות, וציין כי אף שבתחילה סבר כי יש לחייב את הנתבעת (המערערת) בהוצאות, הוא נמנע מכך בשל מועד הגילוי של עובדות מהותיות. נימוק זה מחזק את ההצדקה לאי-פסיקת הוצאות לטובת המערערת. 3. **סעד הצהרתי שהפך חסר תוחלת:** * **מעמדו של הסעד ההצהרתי:** התביעה המקורית התבססה על סעד הצהרתי. בית המשפט קמא קבע כי סעד זה, בנסיבות העניין (לאחר שהדירה נמכרה), הפך ל"חסר תוחלת". * **השלכות:** כאשר הסעד העיקרי שנתבקש הופך לבלתי ישים או חסר תוחלת, הדבר משפיע באופן ישיר על הסיכויים להצלחת התביעה ועל פסיקת ההוצאות. במקרה זה, מחיקת התביעה על ידי המשיב הייתה תוצאה טבעית של שינוי הנסיבות. 4. **הפסיקה על הוצאות כאמצעי להשגת צדק:** * **החלטה מאוזנת:** החלטת בית המשפט קמא שלא לפסוק הוצאות, והחלטת בית המשפט העליון לדחות את הערעור, משקפות גישה מאוזנת. לא ניתן היה לחייב את המשיב בהוצאות, שכן המחלוקת המהותית לא הוכרעה. יחד עם זאת, המערערת לא זכתה בהוצאות, שכן גם התנהלותה נראתה כבעייתית. * **התחשבות בהליך חלופי:** ההתייחסות לכך שההליך הנוכחי "יילקח בחשבון לענין ההוצאות אם וכאשר יוגש בידי התובע [המשיב] הליך חלופי" מצביעה על כך שבית המשפט שמר את האפשרות להתחשב במכלול הנסיבות במידה והמשיב יבחר לנקוט צעדים נוספים. 5. **הוצאות הערעור:** * **פסיקת הוצאות לחובת המערערת:** למרות הכלל בדבר אי-התערבות, בית המשפט העליון פסק בסופו של דבר הוצאות לחובת המערערת בסך 10,000 ש"ח. * **נימוק סביר:** הדבר מעיד כי בית המשפט העליון, אף שדחה את הערעור, מצא כי יש מקום להטיל הוצאות, ככל הנראה בשל התעקשות המערערת על ערעור בנושא שהוא מטבעו נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית, או בשל אופי הטענות שהועלו בערעור. **חידושים משפטיים (אם קיימים):** פסק הדין אינו מציג חידושים משפטיים מהפכניים, אלא מדגיש ומחזק עקרונות משפטיים קיימים, בעיקר בנוגע לכללי ההתערבות של ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות. השימוש הנרחב באסמכתאות עדכניות תורם להבנת היקף תחולתו של כלל זה. ניתן לראות בכך חיזוק של המגמה שלא להעמיס על ערכאות הערעור דיונים בנושאי הוצאות, ובכך לתרום ליעילות המערכת המשפטית. **סיכום:** פסק הדין בע"א 47643-05-26 מדגים את ההלכה הפסוקה הנוגעת לאי-התערבות ערכאת הערעור בהחלטות בדבר הוצאות משפט. בית המשפט העליון דחה את ערעור המערערת, בקובעו כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק הוצאות, לאור מחיקת התביעה והנסיבות שהובילו לכך, הינה החלטה סבירה הנמצאת בגדרי שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. פסק הדין מדגיש את חשיבות ההכרעה לגופו של עניין כבסיס לפסיקת הוצאות, ואת האופן שבו התנהלותם של הצדדים משפיעה על שיקול דעת בית המשפט בעניינים אלו.