ע"א 11097/07

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את הערעור שהוגש. השופטים מסכימים עם הכלל לפיו כל הסכם לקבלת שירותים משפטיים מבוסס על יחסי אמון, ולכן לקוחות רשאים במשתמע לנתק את קשריהם עם עורכי דינם ולהפסיק את שירותיהם בכל עת, כל עוד הם עושים זאת בתום לב. במקרה זה, ללקוח – מושב – לא הייתה סיבה מוצדקת לסיים את ההסכם עם עורך דינו, אלא כדי להימנע מתשלום שכר הטרחה שסוכם. בית המשפט מצא כי החלטת המושב נבעה בראש ובראשונה מרצון זה ולכן מהווה הפרת חוזה בחוסר תום לב. משכך, זכאי עורך הדין לקבל את מלוא שכר הטרחה כפי שהוסכם, בסך 335,700 ₪, בתוספת מע"מ, צמוד למדד המחירים לצרכן, וריבית החל מיום 4.4.05. סכום זה משמש גם כפיצוי על עוגמת נפש. המושב יישא בהוצאות עורך הדין בגין שכר טרחה בשתי הערכאות, וכן 50,000 ₪ נוספים שכר טרחה עבור הערכאה הראשונה והערעור, בתוספת מע"מ. זאת ועוד, מאחר שהמשיבים צירפו מוצג בלתי מורשה בתום הדיון בערעור, הם חויבו לשלם לאוצר המדינה הוצאות משותפות ומספר הוצאות בסך 3,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 5.12.07.