בש"א 2474/07

תקציר

התיק עוסק בחלקת קרקע בכפר נין ובזכויות הבעלות הנתבעות על ידי גורמים שונים. המשיב, פוואז מחמוד עבד אלמג'יד עובייד זועבי, בנו של המנוח מחמוד, טוען כי הקרקע נמכרה לאביו בשנות הארבעים והחמישים ומבקש שבית המשפט יכריז עליו כזכאי לקרקע. המבקשים, חלק מהבעלים הרשומים של הקרקע, טוענים כי יש לדחות את התביעה משום שהיא חסומה על פי חוק, לאחר שלא הוגשה בתוך 15 או 25 השנים הנדרשות, וכן טוענים לשיהוי, בטענה כי המשיב ואביו השתהו באופן בלתי סביר בעמידה על זכויותיהם. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין לדחות את טענת המשיב על הסף. בית המשפט ביסס את פסק דינו על הטענה כי הזכויות השוויוניות שרכש אביו של המשיב לפני כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין בשנת 1970, לפי דיני היושר האנגליים, אשר נקלט בדין המנדטורי, מאפשרות למשיב הזדמנות לקבל את הסעד המבוקש. משמעות קיומן של זכויות שוויוניות אלה היא שהמבקשים מחזיקים במקרקעין כנאמנים, ותקופת ההתיישנות אינה חלה כל עוד לא הופרו יחסי הנאמנות. טענת המבקשים כי לאביו של המשיב לא היו זכויות במקרקעין טעונה אף היא בירור וראיות נוספות, שלא ניתן להכריע בהן בשלב מקדמי. גם טענת השיהוי של המבקשים אינה ניתנת להוכחה בשלב זה, שכן היא מחייבת חקירה מעמיקה. ככלל, החליט בית המשפט כי אין לדחות את תביעת המשיב בשלב מקדמי זה, והותיר את שאלת ההוצאות לדיון בהמשך.