ע"א 568/85

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס למחלוקת על הפקדה בסך 15,020,000 דולר המוחזקת בחשבון נאמנות על ידי חברת אינטלקט השקעות ס.א. (אינטלקט) והתביעות המתחרות עליה של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (בנק דיסקונט) ובנק הפועלים. חשבון הנאמנות קושר לעסקה מוצעת בין שתי חברות השקעה, אריה השקעות ופיתוח בע"מ (אריה) ודנות חברה להשקעות בע"מ (דנות), שהייתה מותנית בקבלת היתרים מבנק ישראל ומהבורסה לניירות ערך בתל אביב. השאלה המרכזית הייתה האם זכויותיה של אינטלקט בפיקדון, שמקורן בהלוואות שניתנו על ידי בנק הפועלים, הוקצו בהצלחה לבנק הפועלים או שמא הן כפופות לעיקול זמני של בנק דיסקונט. פתרונה של שאלה זו היה תלוי בפרשנותו של שטר נאמנות ובעיתוי של אירועים קריטיים, לרבות המחאת זכויות, הטלת העיקול וההודעה לחברת הנאמנות. בית המשפט העליון קבע כי שטר הנאמנות אינו אוסר על אינטלקט להמחות את זכויותיה המותנות בפיקדון לצדדים שלישיים, כל עוד המחאות אלה כפופות לזכויות אריה ודנות. נמצא כי אינטלקט אכן המחתה את זכויותיה לבנק הפועלים לפני שבנק דיסקונט הטיל את העיקול הזמני. הקצאה זו הייתה תקפה, ולכן לתביעתו של בנק הפועלים על הפיקדון הייתה עדיפות על פני העיקול של בנק דיסקונט. עם זאת, בית המשפט לא הכריע בשאלה האם נדרש היתר מהמפקח על מטבע חוץ להעברת כספי הפיקדון לחו"ל, שכן הדבר לא זכה להתייחסות מספקת בערכאה הנמוכה יותר. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בסוגיה זו. פסק הדין גם איפשר למפרקי אינטלקט (במקרה של פירוק) ולבנקים להגיש תביעות נוספות הקשורות להפקדה בהליכים הבאים. בנוסף, פסק בית המשפט העליון שכר טרחת עורכי דין בסך 130,000 שקל, בצירוף הוצאות נוספות, שישולמו על ידי אינטלקט לשני הבנקים, בהתאם לתוצאות ההתדיינות המשפטית. השופטים ש' לוין, א' ברק וד' לוין הסכימו פה אחד עם פסק הדין.