ע"פ 4228/02

תקציר

בשורה של הליכים משפטיים הנוגעים לעבודות בנייה שבוצעו בחלקת אדמה בראשון לציון, ללא ההיתרים הנדרשים, ביקשו המערערים לפסול את השופט א.ד. גולדס מלדון בבקשה לצו הפסקה והפסקה. המערערים טענו כי פסיקותיו הקודמות של השופט גולדס בתיק, לרבות צו מניעה זמני נגדם, יצרו חשש ממשי למשוא פנים. לטענתם, השופט כבר קבע קביעות עובדתיות ומשפטיות שהשפיעו על בקשת צו ההפסקה וההפסקה, וכי חשיפת בית המשפט למידע שאינו רלוונטי לבקשה זו עשויה להשפיע על שיקול דעתו. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת הפסילה, בנימוק של אופיו המנהלי של ההליך והיכרותו של השופט עם פרטי התיק. עוד הדגיש בית המשפט כי הקביעות הקודמות הוגבלו למסגרת הפרוצדורלית של סעד זמני. בערעור דחה בית המשפט העליון את טענות המערערים, והסכים עם בית משפט קמא כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט הדגיש כי ממצאיו הקודמים של השופט גולדס לא מנעו ממנו לדון בבקשת צו ההפסקה וההפסקה, מה גם שהם נעשו בהקשרים פרוצדורליים שונים. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי מקובל ששופט יחיד דן במספר הליכים הקשורים לאותו תיק וכי המערערים לא הפגינו חשש ממשי למשוא פנים. לפיכך נדחה הערעור, והשופטת גולדס הורשתה להמשיך ולדון בתיק.