ת"א 2387/04

תקציר

פסק הדין נסוב סביב אירוע טרגי שהתרחש ב-11 ביולי 1999, כאשר ילד בן 11 בשם ניר אגבאבא טבע בבריכת שחייה במהלך מחנה קיץ שארגנה הפנימייה שלו. התיק נועד להטיל אחריות על טביעתו של ניר ולקבוע את הפיצויים המגיעים למשפחתו. התובעים הם אמו של ניר ושני אחיו הקטינים, כאשר הנתבעים כוללים את הפנימייה, בעל הבריכה, המתנ"ס המפעיל את הבריכה והמציל התורן בעת האירוע. הכרעת הדין בוחנת בדקדקנות את השתלשלות האירועים שהובילה לטביעה, ומעריכה את אחריותו של כל נאשם. בית המשפט הגיע למסקנה שניר ידע לשחות אך טבע במים עמוקים שבהם ייתכן שלא יכול היה לעמוד. לא ברור אם ניר היה יכול להינצל אם היה מוצא אותו מוקדם יותר, אך הראיות מצביעות על כך שהוא ככל הנראה טבע כתוצאה מאירוע שגרם לבלבול ולמצוקה. באשר לחבויות הנתבעים: 1. הפנימייה נמצאה רשלנית בכך שלא פיקחה כראוי על ניר. הם הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיו, שכן המדריכים לא הבחינו במצוקתו במשך חמש דקות לפחות. טענת בית הספר כי אמו של ניר אסרה עליו לשחות נדחית, שכן היא חזרה בה מהוראה זו. 2. בעל הבריכה (הנתבע מס' 2) אינו אחראי, שכן הם העבירו את הפעלת הבריכה למתנ"ס. הבעלים נקט אמצעי זהירות סבירים על ידי שכירת מפעיל, וחוסר הפיקוח ביום האירוע מיוחס למתנ"ס ולמציל. 3. המתנ"ס והמציל אחראים בעיקר למותו של ניר. הם לא עמדו בתקנות, והחזיקו רק מציל אחד בתפקיד במקום השניים הנדרשים. המציל לא פיקח כראוי על המתרחצים, כולל ניר, ועמדתו לא אפשרה לו לתצפת על כל שטח הבריכה. כמו כן, המציל היה מודע לפיקוח לקוי על ילדי הפנימייה אך לא התערב ולא הגביר את הפיקוח. בית המשפט מטיל 65% אחריות על נאשמים 4 ו-5 (מתנ"ס ומציל) ו-35% על הפנימייה. לתובעים נפסק פיצוי בסך 1,358,717 ₪, אשר הנתבעים 1, 4 ו-5 ישלמו ביחד ולחוד, כאשר הנתבעים 4 ו-5 אחראים ל-65% והנתבעים 1 ל-35%. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, והנתבעים ישלמו את שכר טרחת התובעים בשיעור של 13%. פסק דין מקיף זה בוחן את השתלשלות האירועים, את התחייבויותיו של כל אחד מהנתבעים ואת הפיצויים המגיעים למשפחתו של ניר, במטרה לעשות צדק במקרה טרגי ומורכב זה.