ת"פ 760-06-19

תקציר

הנאשם הורשע בהצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין לאחר שהודה בעובדות כתב האישום. העבירה התרחשה בל"ג בעומר, כאשר שוטר ניסה לעכב את הנאשם, שנבהל, נפל מהקטנוע שלו והחליט לנקום על ידי הצתת ניידת משטרה. הנאשם חזר למקום לאחר כ-30 דקות עם מטלית דולקת, אותה הניח בסמוך לצמיג הימני הקדמי של הרכב. הרכב ניזוק ללא תקנה, מה שהוביל להפסד כספי המוערך בכ-23,843 שקל. בהתחשב בפגיעה בערכים חברתיים, בסכנה הפוטנציאלית ובהרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות רכוש, גזר עליו השופט 20 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על תנאי וחייב אותו לשלם פיצויים בסך 23,843 שקל למשטרת ישראל. גזר הדין אף המליץ לשירות בתי הסוהר לשקול טיפול תרפויטי בנאשם. השופט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא 18 עד 36 חודשים, בהתחשב בנסיבות חייו של הנאשם, גילו הצעיר והודאתו באשמה, ובסופו של דבר הציב את העונש בקצה התחתון של טווח זה. זכות הערעור לבית המשפט העליון נשמרה הן לתביעה והן לנאשם.