ערר 1175/18

תקציר

ועדת הערר המחוזית בירושלים דחתה את הערר על היתר בנייה לבניית מרפסות. הוועדה קיבלה את עמדת הוועדה המקומית לפיה המערערים 5 ו-6 מנועים מלהגיש ערר בשל אי הגשת התנגדויות במועד וחוסר הצדקה לעיכוב. באשר למערערים 1 עד 4, הסכימה הוועדה עם טענת הוועדה המקומית כי עררתם הוגשה בחוסר תום לב, נוכח עבירות בנייה מהותיות שביצעו עצמם. עם זאת, הוועדה בחרה לשמוע את טענותיהם ודחתה את טענותיהם לגופו של עניין. הוועדה לא מצאה פגם בהחלטת הוועדה המקומית לאשר את המרפסות, תוך הדגשת היתרונות של בניית מרפסות, במיוחד בירושלים. מבחינה אדריכלית, המרפסות היו מקובלות, וניתן היה לתקן את עומקן כך שיתאימו לסטנדרטים מקומיים. הוועדה לא מצאה טענות תקפות לפגיעה בפרטיות או לחסימת אור ואוויר, וכל ליקוי בפרסום או בדיוני הוועדה המקומית נחשב כמזוקן במהלך הליך הערר. באופן משמעותי, הוועדה הורתה למשיבים 2 עד 4 לתקן את בקשתם על ידי הקטנת עומק המרפסת ל-1.75 מטר. לבסוף, הוועדה הביעה אכזבה מהתנהגותם של העוררים 1 ו-4 והפנתה את נושא הבנייה הבלתי חוקית במבנה לרשויות האכיפה. החלטה זו ניתנה ביום 24.3.2020 ועליה חתומים מזכיר ויו"ר ועדת הערר.