ת"א 36466-12-14

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. האוטובוס של התובע ורכבם של הנתבעים היו מעורבים בתאונה בכביש 1. נהג האוטובוס טען כי רכבם של הנאשמים פגע באוטובוס מאחור כאשר האוטובוס בלם לפתע עקב תאונה לפניו, ורכבם של הנאשמים לא נשאר בנתיבו. בתוך כך, טען נהג הרכב של הנתבעים כי האוטובוס של התובע סטה לכיוון נתיב נסיעת רכבו של הנתבע בשל מעט שמן על הכביש וגרם לתאונה. השופט העדיף את גרסת התובע ומצא את רכבם של הנתבעים אשם בכך שסטה מנתיבו ולא שמר על מרחק בטוח, ובכך הפר את תקנות התעבורה. עוד קבעה השופטת כי כתם שמן על הכביש, ששני הצדדים הסכימו כי היה נוכח, לא גרם לתאונה ולא ניתק את הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין הנזק לאוטובוס של התובעת. לפיכך, חויבו הנתבעים באחריות לכל התאונה וחויבו לפצות את התובע ביחד ולחוד בגין הנזק שנגרם לאוטובוס, בצירוף שכר טרחת עדים ועורך דין. התביעה נגד נתיבי ישראל (האחראית על תחזוקת הכבישים) נדחתה מאחר שכתם השמן לא היה הגורם לתאונה, ולא הייתה להם ידיעה מוקדמת על כך. בנוסף, נדחתה גם התביעה שכנגד. כל צד היה אחראי להוצאות המשפט שלו, ואילו התובע בתיק העיקרי והתובע שכנגד חויבו לשלם לנתיבי ישראל מחצית מהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין.