רע"א 6301/22

תקציר

בית המשפט בחן את בקשת רשות הערעור של המבקש על החלטה הנוגעת לעיון חוזר בפסק דין קודם שניתן ביום 3.5.2022. החלטה קודמת זו דחתה את בקשת המבקש לבטל צו הפטר ולבחון מחדש את קביעת החוב של הנאמן בתביעת נושה, החלטה שהפכה מאז לחלוטה. המבקש לא ערער על פסק הדין ממאי 2022 בתוך המועד האחרון הקבוע בתקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, וניסה לעקוף לוחות זמנים משפטיים אלה על ידי בקשה לעיון חוזר, בנימוקים שאינם מצדיקים עיון חוזר בהחלטה המקורית. בית המשפט קבע כי המבקש לא הציג עובדות חדשות ומהותיות או שינויי נסיבות שיש בהם כדי להצדיק את בקשתו. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי טענות המבקש ביחס לחישוב החוב היו למעשה ערעוריות באופיין, שאינן מתאימות לבקשה לעיון חוזר, ואינן מגובות בראיות חדשות או במקורות נורמטיביים. למרות שהכיר בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה המשפיע על קיזוז צדדים, בית המשפט מצא כי אין בכך כדי להשפיע על החלטת החוב שנקבעה. זאת ועוד, הבקשה לערעור על קביעת החוב שניתנה ביום 30.6.2021 נדחתה באיחור וללא הצדקה מיוחדת, תוך הפרת עקרון הסופיות בדיונים. בית משפט קמא כבר אישר את החלטות הנאמן, וטענותיו החדשות של המבקש לא הועלו בלוח הזמנים המתאים. משכך, נוכח היעדר ערעור במועד וללא נימוק משכנע להארכה או לדיון מחדש, החליט בית המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי לבקש תשובה מהמשיבים, ולא הוטלו הוצאות.