עב"ל 51863-05-11

תקציר

בפסק דין זה הגיע בית הדין למסקנה כי יש לדחות את הערעור להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. ההחלטה התמקדה בסעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע תנאים להכרה בטינטון עקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה. המחלוקת העיקרית הייתה האם מתקיימת דרישת "בקשות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי". בצטטו את התקדים שנקבע בעניין גנאים, הדגיש בית המשפט כי תלונות חוזרות ונשנות על טנטון טרם הגשת התביעה מבססות אותנטיות ופגיעה בתפקוד. בית המשפט קבע כי די בשתי בדיקות רפואיות עצמאיות לפני הגשת התביעה בשנת 2004 כדי לעמוד בדרישה זו. הטענה כי אין תיעוד רפואי לפגיעה בתפקוד נדחתה, שכן התלונה עצמה מצביעה על ליקוי כזה. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענות בדבר עיתוי ומניע הבירורים הרפואיים, וקבע כי הן נעשו לפני שינויי חקיקה, ובכך אימת את טענות המשיב. בעקבות זאת הוכר הטינטון כפגיעה בעבודה, והמוסד חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 4,000 ₪. ההחלטה פורסמה בהעדר הצדדים ביום 19.11.2012.