ע"א 186/52

תקציר

פסק הדין בעניין מלון עדן, ירושלים נ' ד"ר גיאורג גרסון ואח' (ע"א 186/52) מתייחס לתביעת מטרד שהגישו דיירי בניין הסמוך למלון עדן בירושלים. הדיירים, המשיבים בתיק, התלוננו כי הרעש מבר המלון, לרבות מוזיקה מתזמורת, ריקודים וקיפול כיסאות ושולחנות, הפר את שלוותם ומנע מהם ליהנות מחיים נורמליים. הם ביקשו צו מניעה שיאסור על המלון ליצור את הרעש הזה. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לטובת המשיבים והוציא צו מניעה המגביל את פעילות המלון בשעות מסוימות. המלון ערער על החלטה זו, וטען כי הראיות אינן מהוות מטרד אחד, כי על המשיבים לסבול רעש באזור מסחרי, וכי רישיון שניתן על ידי העירייה מאפשר להם לפעול ללא הגבלה. עם זאת, מחלקת הערעורים בבית המשפט המחוזי דחתה את הערעור ואישרה את פסק דינו של בית המשפט קמא, בקובעו כי הרעש היווה מטרד, כי המשיבים זכאים לשלום במגוריהם וכי רישיון אינו מתיר מטרד פרטי. בנוסף, בית המשפט דן בתפקידו של ביקור שופט באתר ותיקן את פסק הדין כך שיאפשר לשני הצדדים לפנות לבית המשפט לצורך שינוי במידת הצורך. פסק הדין הדגיש את הזכות לשקט ושלווה בבית, מתוך הכרה בכך שרעש יכול להשפיע באופן מהותי על הנוחות והרווחה. בית המשפט קבע כי עדויות המשיבים, בשילוב עם ביקורו של השופט במקום, מהווים ראיה מספקת למטרד, וכי האינטרסים המסחריים אינם גוברים על זכותם של המשיבים להנאה שקטה. פסק דין זה תורם לעקרון sic utere tuo ut alienum non laedas, ומדגיש כי יש לשמור על זכויות הפרט וכי יש לבחון תביעות מטרד על סמך השפעתן על נוחות השכנים.