תא"מ 71092-05-19

תקציר

התובעת, מתווכת נדל"ן מורשית, תבעה את הנתבע על דמי תיווך בגין מתן שירותי תיווך לכאורה בסיוע לה ברכישת דירה. המחלוקת נסובה סביב השאלה האם התובע עמד בהוראות חוק מתווכי מקרקעין, ובפרט הדרישה להזמנה חתומה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח קיומו של הסכם חתום כזה, המהווה תנאי יסודי ומחייב לקבלת עמלה על מתווך. גם טענת התובע כי הנתבע סירב לחתום בחוסר תום לב לא הייתה משכנעת. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההקפדה על הדרישות הפורמליות הקבועות בחוק, שמטרתו למנוע סכסוכים על ידי הבטחת בהירות וודאות בהסכמי תיווך. טענת התובע כי הנתבע הסכים בעל פה לשלם את האגרה אינה מספקת, מה גם שלא היה הסכם בכתב. זאת ועוד, עדותה של התובעת עצמה סתרה את טענתה כי הנתבע התחמק מחתימה על טופס ריק. נסיבות המקרה לא נפלו בגדר החריגים הנדירים לכלל, מה שהביא את בית המשפט לדחות את התביעה. התובע חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין, בסך 16,000 ₪.