ת"א 147/04

תקציר

התובע, שנפצע קשה בתאונה ומאושפז כיום במחלקה הסיעודית בבית החולים הרצוג, תבע את הנתבעים לפיצויים. התובע ביקש לקבל פיצוי בגין כאב וסבל, אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, הוצאות עבור טיפול סיעודי, טיפולים שונים, ציוד עזר וציוד שחוק, הוצאות ניידות בעבר ובעתיד, הוצאות לאפוטרופוס ואובדן כושר השתכרות בשנים שנלקחו ממנו כתוצאה מהתאונה ("שנים אבודות"). הנתבעים טענו כי יש לפצות את נזקיו של התובע במסגרת המוסדית בה הוא שוהה ולא במסגרת טיפול ביתי, כפי שביקש על ידו. עוד טענו כי מרבית הסכומים הנתבעים על ידי התובעת אינם נתמכים ומוגזמים. לאחר שבחן את טענות הצדדים ואת הראיות שהוצגו, מצא בית המשפט כי עדיף שהתובע יישאר במסגרת המוסדית בה הוא מקבל טיפול הולם למצבו הרפואי והסיעודי המורכב מאז שנת 2004, וכי הוצאתו מהמוסד לא תועיל לו. לפיכך, נדחתה התביעה להוצאות טיפול ביתי. תוחלת החיים של התובע נקבעה על 12 שנים מיום פסק הדין. סך של 1,000,000 ₪ נפסק לתובע בגין כאב וסבל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק מיום פסק הדין. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח את הכנסתו טרם התאונה ולכן קבע את פיצויו בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד בשכר מינימום, קרי 3,850 ₪ לחודש. לתובע נפסק סך של 600,000 ₪ עבור טיפול סיעודי והוצאות שונות שנגרמו לו במהלך התקופה בה טופל בביתו, שכן לא הובאו קבלות או ראיות אחרות התומכות בטענותיו בעניין זה. כל יתר הטענות בדבר הוצאות עתידיות נדחו בשל המשך אשפוזו הצפוי של התובע, במהלכו מסופקים כל צרכיו. לתובע נפסקו 21,000 ₪ בגין הוצאות ניידות בעבר ו-50,000 ₪ בגין הוצאות בני משפחתו שסייעו לו. הסכום הכולל שנפסק לתובע, לאחר ניכוי אשמת התרומה בסך 20%, הסתכם בסך 2,606,386 ₪, ממנו נוכו הסכומים שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי, קרי 2,008,866 ₪. יתרת הסכום בסך 597,520 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל, ישולמו לתובע באמצעות בא כוחו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורכי דין, אשר נקבעו בשיעור של 20% מהסכומים שנפסקו לעיל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.