דב"ע מד/34 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס להסדרת הגמול לשעות נוספות כפי שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה, תוך הדגשה כי ההסדר בין מעסיק לעובד אינו יכול לחרוג מהקצבאות שבחוק. הוא מדגיש הסכם קיבוצי משנת 1974 לעובדי בנק ישראל בכיתות י"א ומעלה, שקבע תשלום שגרתי של עד 47 שעות נוספות בחודש ללא צורך בדיווח או אישור מפורט. הסדר זה החליף את השיטה הקודמת והתיישר עם דרישות החוק, והציע גמול מקסימלי לשעות נוספות מבלי לחרוג ממגבלות החוק, גם כאשר העובדים עבדו לעתים יותר שעות. פסק הדין דוחה את בקשת המערערת לגמול שעות נוספות מעבר לגמול "שעות נוספות גלובליות", וקובע כי תשלום זה נועד כגמול בגין שעות נוספות צפויות ולא תוספת שכר פיקטיבית. בית המשפט אישר כי ההסדר אינו מהווה הפרה של חוק הגנת השכר, שכן הוא מבחין באופן ברור בין שכר בסיס לגמול שעות נוספות. בסופו של דבר נדחה הערעור, ונפסקו הוצאות למשיב.