ת"א 22288-07-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה נגדם על הסף. ההחלטה התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של הטענות שהוצגו, אשר בית המשפט מצא כי אינן ראויות. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר עילת תביעה, אך בית המשפט קבע כי טענות התובע, אם יוכחו, עלולות להוביל להטלת אחריות אישית על הנתבעים. משכך, יש בסיס לתביעת התובע. בית המשפט הדגיש כי דחיית תביעה בשלב זה היא אמצעי חריג, ויש להפעילו בזהירות, ולכן הבקשה נדחתה. זאת ועוד, טענות הנתבעים כי התובעת לא העלתה טענות לתרמית בזמן אמת, כי התובעת ויתרה על טענותיה במסגרת הסדרי פשרה, וכי התובעת לא קיימה את החלטות בית המשפט, נדחו כולן. בית המשפט הבהיר כי טענות התובע כנגד הנתבעים לא הוכרעו לגופן בבקשות קודמות וכי ההסדרים שהושגו בתיק הפירוק היו בעיקרם בין הנאמן לנתבעים, ולא עירבו את התובע. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענתה הראשונית של התובעת בדבר חשבוניות "כפולות ומשולשות" אינה הטענה העיקרית בהליך הנוכחי ועל כן על הנתבעים להתמקד בטענות הנוכחיות שהוצגו בכתב התביעה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 10,000 ₪, והדיון בתיק נקבע ליום 13.6.18.