רע"א 16966-09-24

תקציר

לאחר עיון בתיק בית משפט קמא, כתבי הטענות ובקשת רשות ערעור, הוחלט לדחות את הבקשה ללא צורך בתגובת המשיב, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי. ערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בביטול פסק דין במעמד צד אחד, אלא אם כן פסק הדין ניתן שלא כדין, תוך הדגשת שיקול דעתו הרחב יותר של בית המשפט קמא בעניינים אלה. בניגוד לטענות המבקשת, לא הוצגה כל ראיה לכך שלא קיבלה או לא הייתה מודעת לכתב התביעה. המשיב הוכיח די הצורך את המצאת התביעה, והמבקש לא העלה כל טענה בעניין זה. בעוד שבתי המשפט נוקטים בדרך כלל גישה מקלה של ביטול פסקי דין נעדרי הגנה כדי להבטיח גישה לצדק, הצגת העובדות המטעה על ידי המבקש סתרה את ממצאי בית משפט קמא, ולא הצדיקה הקלה במקרה זה. הגם שהעותר טען, ובצדק, כי היה מקום לנמק את החלטתו של בית משפט קמא, לעיתים, היעדר הנמקה מפורטת אינו מחייב עיון מחודש. כאן, על אף קיצור הנימוקים, לא הייתה עילה להחזיר את התיק לעיון חוזר בשל הטענות המטעות הקשורות להצגת כתב התביעה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור. המבקש, בשל טענות מטעות, חויב לשלם לאוצר המדינה 1,000 ₪ במקום הוצאות המשיב, עם אפשרות גבייה מכספי הבטוחות אם לא יוסדר עד למועד שנקבע. ההחלטה ניתנה בהיעדר צדדים.