ב"ל 42345-03-21

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תובע שלמד בכולל ובקשתו לגמלת הבטחת הכנסה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (הנתבע). שאלת המפתח היא האם ההכחשה הייתה חוקית. התובע, המתגורר באלע"ד וסובל מבעיות בריאותיות רבות, טוען כי נשללה ממנו הגמלה באופן לא הוגן משום שאינו תלמיד ישיבה, למרות גילו המתקדם ומצבו הרפואי. הוא גם טוען לאפליה ומבקש פטורים שונים. הנתבעת, לעומת זאת, מצדיקה את הסירוב בשל מעמדו הסטודנטיאלי של התובעת ואי עמידה בתנאים הנדרשים. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות ושקל את העדויות, מגיע למסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי. על פי פסק הדין, התובע אכן למד בישיבה עד מרץ 2020 ונרשם כתלמיד במשרד החינוך. משכך, הוא לא היה זכאי לגמלה להבטחת הכנסה כפי שנקבע בחוק הבטחת הכנסה ותקנותיו. החוק מחייב תושבים מעל גיל 25 להירשם כמובטלים בשירות התעסוקה כדי להיות זכאים לגמלה, דבר שהתובע לא עשה. זאת ועוד, סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, אותו הפעיל התובע, אינו חל במקרה זה. עם זאת, השופטים מכירים בקשייה של התובעת במהלך מגפת הקורונה ובנסיבות החריגות שהציגה. הם קובעים כי התובעת זכאית גם לגמלת הבטחת הכנסה עבור חודש מרץ 2020, שבו הוחמרו ההגבלות. הנאשם נדרש לפעול בהתאם. עוד קובע בית המשפט כי התובע אינו זכאי לכפל מענק למקבלי מזונות, שכן הוא אינו משלם מזונות בפועל. תביעות אחרות הקשורות למענקי אבטלה ארוכי טווח ועלויות נדחות, והנתבע אינו נדרש לשלמם. בסופו של דבר, פסק הדין מצדד בנתבעת באופן חלקי, ומדגיש כי מעמדו הסטודנטיאלי של התובע ואי עמידתו בדרישות החוק פוסלים אותו מלקבל גמלת הבטחת הכנסה. עם זאת, הנסיבות החריגות של המגפה ומצבו האישי של התובע מצדיקים הקלה מסוימת בחודש מרץ 2020. זכות הערעור על ההחלטה נשמרת לשני הצדדים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.