רע"א 1362/17

תקציר

השופט בחן בקפידה את הבקשה ואת המסמכים התומכים בה, אך אינו יכול להיעתר לבקשה בשל הקריטריונים שהותוו בפסקי דין קודמים. אלא אם כן קיימות השפעות מהותיות על זכויות הצדדים או פוטנציאל לייתר הליך משפטי ממושך, אין לתת רשות ערעור על החלטה לפני מתן פסק דין סופי. הדבר נכון במיוחד במקרים המעדיפים בחינה מלאה של הטענות לגופן. עוד סבורה השופטת כי התחולה הנוכחית אינה נופלת בגדרם של מקרים חריגים אלה וכי הנטייה להתערב בהליכים שיפוטיים מתמשכים נמוכה. לגופה של הבקשה, השופטת חולקת על כך שהחלטת הערכאה הנמוכה הוסיפה עילות חדשות שאינן מופיעות בהודעתו של המשיב וסבורה כי כל פגם נטען בנוסח אינו משמעותי. באשר לטענת המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהתיר תביעת לשון הרע על יסוד קובלנה, מציין השופט כי מדובר בשאלה מעניינת מבחינה משפטית אך יש לבחון אותה במסגרת בירור וטיעוני הצדדים. לבסוף, השופט אינו מוצא פגם בנימוקיו של בית המשפט המחוזי, ומציין כי בתי המשפט עמוסים ממילא וכי חובת ההנמקה קוימה. בהתחשב בנקודות אלה, בקשת רשות הערעור נדחית.