בר"מ 6875/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על אזרחות ישראלית. בקשתם של המבקשים, זרים הנשואים לאזרח ישראלי, נדחתה בשל שלילת אזרחות קודמת על בסיס הונאה. המבקשים ערערו על החלטה זו, בטענה כי היא בלתי סבירה ומפלה, שכן אחותה של המבקשת, שגם היא קיבלה אזרחות במרמה, קיבלה את בקשתה להתאזרח. הערעור נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, שאישר את החלטת בית הדין לעררים. בפסק הדין נקבע כי תרמיתה הקודמת של המבקשת פסלה אותה מאזרחות, ונסיבות עניינה שונות מאלו של אחותה. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב של הרשויות במקרים כאלה ולא מצא עילה להתערב. לאחר מכן ניסו המבקשים לערער על פסק דין זה לבית המשפט העליון, אשר נדחה מבלי לדרוש את תגובת הנתבעים. השופט קבע כי הבקשה לא עוררה שאלות עקרוניות, אלא עסקה ביישום הנהלים הקיימים, ולכן אינה עומדת בקריטריונים המחמירים לערעורים בשלב זה. יתר על כן, בית המשפט התרשם כי המבקש הוא בעל מעמד של תושב קבע בעל זכויות סוציאליות מלאות, וכל שינוי נסיבות עתידי ניתן לבחון מחדש. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה, ופסקי הדין הקודמים אושרו.