ת"א 36452-03-16

תקציר

פסק דין זה דן בשתי חלקות קרקע נפרדות, 75 ו-17. לגבי חלקה 75 בגוש 11027, בית המשפט פוסק לטובת הנאשם. החלקה נרשמה בתחום עיריית קריית אתא. עם זאת, הנתבע הביא ראיות מספיקות לכך שהחלקה הוצאה מתחום השיפוט של העירייה בשנת 1989, למרות שהדבר לא תוקן בפנקסי המקרקעין. הרישום בפנקסי המקרקעין אינו מהווה הוכחה מוחלטת, וניתן לסתור אותו באמצעות ראיות מספיקות, שסיפק הנתבע. לפיכך, התביעה לדמי שימוש במגרש זה נדחית. לגבי חלקה 17 בגוש 11010 בית המשפט פוסק לטובת התובע. אין חולק כי החלקה היא מיקומו של בית הכנסת "תפארת יעקב". הנתבעת הקצתה קרקע זו לוועד בית הכנסת, מתוך אמונה כי יש לה זכות לעשות כן, ולכן העבירה את החזקה בקרקע. הדבר מהווה התעשרות מצד הנתבעת, שכן היא העבירה את הקרקע הפרטית של התובעת לצד שלישי, שבגינו היה עליה לפצות על ידי הקצאת מקרקעין אחרים. העובדה שהנאשם לא עשה שימוש פיזי בקרקע אינה רלוונטית, ובית המשפט מורה לנתבעת לשלם דמי שימוש בחלקה זו. סכום דמי השימוש הנתבעים על ידי התובעת עומד על סך של 75,956 ₪, המחושבים לפי סך של 12,642 ₪ לשנה משנת 2009 ועד למועד ההפקעה בשנת 2014, בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום התביעה ועד לביצוע התשלום. הנתבעת טענה גם לזכות קיזוז כנגד כל סכום שהיא חייבת לתובע, על בסיס תביעת חוב שאושרה על ידי כונס הנכסים הרשמי. עם זאת, בית המשפט מוצא כי אין לו סמכות מהותית לדון בתביעת קיזוז זו, אותה יש להפנות לבית המשפט לפירוק. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענת השיהוי של הנתבעת, וקובע כי התובעת מעולם לא זנחה את טענותיה בנוגע לחלקה 17, וכי תביעתה לדמי שימוש מצויה בגדר תקופת ההתיישנות. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 75,956 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד ושכר טרחת שמאי, אותם יחושבו.