ס"ע 23820-11-11

תקציר

פסק הדין דן בהחלטת האגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל, המופקד על הערכת תארים אקדמיים שהושגו בחו"ל לצורך הכרתם בתנאי ההעסקה בשירות המדינה בישראל. תפקיד החטיבה לבחון האם התואר הנלמד שווה ערך לתואר אקדמי הנלמד במוסד ישראלי מוכר, בהתבסס על עקרון השוויון. התנאים לאישור שקילות הם שהתואר הוא ממוסד מוכר וכי המבקש עמד בדרישות אותו מוסד. במקרה הנדון, התובעת, עובדת שירות בתי הסוהר, למדה לתואר ראשון במנהל עסקים בסניף מקומי של אוניברסיטה זרה. במסגרת בחינת בקשתו לתעודת שקילות, עבר התובע שני ראיונות, בהם לא הוכיח בקיאות בסיסית בנושאים שלטענתו למד ולא הצליח להסביר את פרטי עבודת הגמר שלו. פסק הדין דוחה את טענות התובעת כי עצם קיומו של הראיון לא היה תקין, כי השאלות שנשאלו היו בלתי ראויות וכי המועצה להשכלה גבוהה הייתה אחראית ליידע את הסטודנטים על הדרישות החוקיות ללימודים בסניף. בית המשפט קובע כי למדינה סמכות לבחון באופן פרטני בקשות לשקילות בנסיבות מקרה זה, והראיונות שנערכו היו הליך סביר ומתבקש. זאת ועוד, טענת התובע בדבר הסתמכותה על חוזרי שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל אינה נתמכת בראיות. ההחלטה לשלול מהתובע תעודת שקילות נמצאה סבירה, שכן התובע לא עבר תהליך לימודים לגיטימי, וחוסר הידע שהפגין בראיונות מצביע על כך שהתואר שלו לא היה אמיתי. אשר על כן, בית המשפט דוחה את התביעה ומורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבע.